מראי מקומות
א. פתיחה – סדר הלימוד
השבוע נלמד את סוגיית הבבלי הראשונה ב.-ג. ואת הסוגיה ו: העוסקות בהיזק ראיה. נפתח את הלימוד בסוגיית הבבלי, וממנה נמשיך להעמקת הבנתנו את היזק ראיה באמצעות לימוד ראשונים.
ב. מקורות תנאיים
טרם העיון בסוגית הבבלי, מומלץ ליישר קו ביחס לעולה ממקורות התנאים (ברובם כבר נלמדו) הן ביחס לבניית הכותל והן ביחס לחלונות וראיה:
- משנה ב"ב פ"א משניות ד-ה; פ"ב מ"ד; פ"ג משניות ו-ז.
- תוספתא ב"ב פ"א ה"ה; פ"ב הי"ד.
ג. הסוגיה ב.-ג. – לימוד ראשוני
- לימדו את המשנה ב. ואת הגמרא שעליה עד ג. "וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו". בשלב ראשון גמרא עם רש"י.
- הצעה כללית ללימוד הסוגיה – שימו לב לתוכן ומבנה הסוגיה (מהיכן מובאות הראיות, באיזו עמדה הם תומכים?), הן בתוך כל לישנא והן ליחס בין שתי הלישנות.
ד. הערות לפי סדר הסוגיה
- "סברוה מאי":
- על הלשון סברוה – תד"ה סברוה.
- עיינו ברפרוף בהופעות של המילה מחיצה במשנה באמצעות פרויקט השו"ת. לאור הממצאים, איזו הצעת פרשנות פשוטה יותר? עיינו ב: תד"ה ואימא.
- מחיצת הכרם – מדוע נבחרה ברייתא זו מכל מקורות חז"ל לייצג את הצעת הפרשנות גודא?
- עמדו על היחס בין שתי הצעות הסוגיה – האם הן מייצגות שתי תפיסות שונות של תפקיד המחיצה ושל מערכת היחסים בין "השותפין שרצו לעשות מחיצה"? נסו להסביר באמצעות ההבנות השונות האלו את העמדות השונות האם היזק ראיה שמיה היזק.
- לישנא ראשונה:
- במהלך הבאת הראיות, הגמרא מחלקת בין מקומות שונים – חצר, גינה ובית (תד"ה גינה שאני עוסקים גם בבקעה). מה יסוד ההבחנה בין מקומות אלו? מה מלמד הנתון שיש כאן היזק ראיה לכו"ע על הבנת יסוד המחלוקת בעניין היזק ראיה?
- נפל שאני – רש"י ד"ה נפל שאני ותד"ה נפל שאני.
- בית שער – האם במקרה זה כופים את המזיק לבנות את הכותל? מה מלמדת ראיה זו על כל הדיון על היזק ראיה?
- לישנא שניה – מה הרקע להיוצרות שתי הלישנות? חיזרו לב: תד"ה ואימא מאי.
ה. סוגיות נוספות
- ו:, "אמר אביי שני בתים… אינו זקוק לו" (2 שו' מלמטה).
- נט. המשנה, ובגמרא נט:, "אמר רב הונא… דבעיתת".
- ס. המשנה, ובגמרא "מנהני מילי… שכינה".
ו. לעיון נוסף
- למונח היזק ראיה יש צליל של עולם המושגים של ב"ק. במהלך הלימוד נבחן האם המחייב להתרחק שאוב מעולם הנזק בלבד או שמא יש לחיוב זיקה למסגרת של שכנות מכוח הלכות שכנים. להרחבה – לדוגמא דומה, ראו רמב"ם הלכות שכירות פ"ב ה"ב.
- הרב שמעון קליין, "מאי מחיצה? מסע מושגי, מן המחיצה ועד מערכת השכנות", יושם באתר שלנו.