מראי מקומות

א. יד: – שום כסף ושווה כסף

• יד: המשנה
• תוספתא בבא קמא א: ב
• מכילתא דרשב"י מהדורת אליאס עמ' 396; ירושלמי גיטין א:ה [הטקסט קשה, התרשמו בעיקר מהשאלה האם הגבייה היסודית ממטלטלין או מקרקע]
• שם בגמרא, 'מאי שום כסף… בדמים' – מהיכן לקוחה ההוא אמינא?
• שם, 'שוה כסף… שתפס מחיים'
• השוו בין האמור כאן ובין שיטת האמוראים בסוגיית מיטב-סובין
• סיכום בתוספתא כפשוטה בבא קמא א: ב

ב. אביי – ז:

• עיינו בתירוץ של אביי בסוגייה של מיטב-סובין – מה ההסבר של שיטת אביי שמי שמקבל עידית מקבל לפי המחיר העכשווי ומי שמבקש בינונית יקבל לפי המחיר הזול? [הסבר יפה בחידושי שרידי אש – מצורף בקובץ]

ג. בשל עולם או בשלו?

• ז: 'בעא מיניה רב שמואל… בשל עולם הן שמין?' [מטיבי לכת מוזמנים לעיין בראיות הסוגייה]
• למה האיבעיא היא רק לשיטת רבי עקיבא? ראו תד"ה אליבא דר' ישמעאל; רשימות שיעורי הגרי"ד ד"ה תוס' ד"ה ר' ישמעאל [מטיבי לכת – דיון בחידושי שרידי אש]

תקציר השיעור

שום כסף ושווה כסף

• משנה יד: – נראה ש'שום כסף ושווה כסף' נגזרות מפרשת בור. צירוף משנה זו לכלל במשנה הקודמת שמשלם 'במיטב הארץ' שנלקח מפרשת מבעה, מעלה שהמשנה שמה לנו שני דרכים לשלם – 'מיטב הארץ' או 'שווה כסף', וכבר עסקנו בדיון האמוראים בדפים ז-ט.
• הסוגייה עצמה מציעה ששום כסף הכוונה לקרקע, הסוגייה, נאמנה לשיטה שניתן לשלם בשווה כסף, דוחה זאת ולכן מעמידה ביתמי. האם יש עדויות ממקורות תנאיים שתשלומי נזק הם מקרקע?
• במכילתא דרשב"י [יש דיון בשיעור על נוסח המכילתא דרשב"י] ובירושלמי אכן יש עמדות שגובים משדה ולא ממטלטלין. בירושלמי נראה כעמדת רב הונא – ניתן לשלם קרקע כפרשת מבעה או כסף כפרשת בור.

סיכום תשלומי נזק

• בפשוטו של מקרא נראה שיש הבדל בין תשלומי מבעה לתשלומי בור. בבור משלם כסף לפי שומא; במבעה יש נזק לשדה ומצריחים שדות. ר"ע רואה את פרשת בור כקובעת את עיקרון העל של תשלומי נזק – לפי שומא, והוא מיישם אותו בכל תשלומי נזק.
• עם זאת, יש שרידי עמדה שהתשלום הוא השדה עצמו. זהו הסבר הברייתות שמשלם קרקע.
• שריד נוסף יש בשיטות האמוראים ו: שאכל כחושה משלם שמינה.
• שריד נוסף – שיטת אביי בסוגייה ז מבחינה בין תשלום במיטב ובין תשלום בבינונית. אם משלם מיטב מקבל לפי הערך של עכשיו; אם מבקש בינונית, מקבל לפי השומא היקרה של ימי ניסן. ההסבר מופיע בשרידי אש – במיטב התשלום הוא השדה עצמו; לעומת זאת בבינונית הוא מקבל את השדה בתורת תשלום. עמדה זו פוגשת את עמדת אביי נט. שדין מיטב לר' ישמעאל הוא דין בשומא של גובה הנזק.

בשלו או בשל עולם

• אם מדובר בהצרחת שדות פשוט שזה בשלו; אם מדובר באמצעי תשלום, אפשר משל עולם.
• הסוגייה טוענת שלפי ר' ישמעאל פשוט שבשלו – מוסבר היטב לפי התפיסה שלר' ישמעאל מיטב הוא הצרחת שדות והשדה עצמה היא התשלום.