מראי מקומות

א. פתיחה

בשיעור הבוקר אשתדל להעניק מבט מסכם על היסודות של חיוב תקלה  בסוגיות של פרק שלישי. מפאת פרק הזמן שהוקדש ללימוד היחידה לא נוכל למצות את הכל, ועדיין יש בידינו סיפק לעמוד על יסודות הדין. בגלל קוצר הזמן והרצון לקבל מבט כולל, והיות וכולכם כבר למדתם את הסוגיה של נתקל ומפקיר, אני מציע ללמוד הבוקר לפי סדר המקורות המוצע, ולהמשיך בלימוד הראשונים על אותה סוגיה רק לאחר העיון במבט הכולל.

ב. מבט כללי על סוגיות תקלה

1. כבר עסקנו ביסוד מחלוקת רבי יהודה וחכמים במשניות. האם יש זיקה במשניות בין דיני תקלה למושגי ארבעה אבות נזיקין?
2. עיינו באוקימתות שעורכים אמוראים למשניות הפרק:
   • כז: – איבעי ליה לעיוני.
   • מימרות "לא שנו" בסוגיות שלמדנו – על משנת נשברה כדו, על משנת גודר את גדרו בקוצים ועל משנת ההופך את הגלל.
   • על איזה רקע לאוקימתות הוצעו האוקימתות? כיצד הן מוסברות בסוגיות? מה פשר יסוד הפער בין פשט המשנה ובין פירושי האמוראים?
   • עמדו על הזיקה בין דברי רבי אילעי כז: "לפי שאין דרכן…" לדברי רב אחא בריה דרב איקא ל., "לפי שאין דרכן…".
3. מהלך נוסף בסוגיות, עיינו בבקיאות מהירה בלבד:
   • ל. משנת המוציא את תבנו, ובגמרא שעליה, "לימא מתני' דלא כר' יהודה… משום דמשרקי".
   • לא. המשנה, ובגמרא שעליה, "אמר רבי יוחנן… ולא עמד".

ג. הסבר מחלוקת רבי יהודה וחכמים

1. עיינו בתוספתא פ"א ה"ד. האם הוא עוסקת בשעת נפילה או לאחר נפילה? מה משמע ממנה באשר למפקיר נזקיו?
2. עמדו על הצעות הפרשנות השונות בסוגיית בבלי כח:-ל. לביטוי "מתכוון" במשנה. אני מציע לבחון, לאור הפירושים השונים, את היחס בין משנה זו ובין המשנה הקודמת ובין התוספתא.
3. להרחבה – באשר לאופן בו אביי מפרש את הביטוי "מתכוון", ראו את רש"י על הסוגיה כט. יש בזה דיון רחב ברז"ה ורמב"ן (אך כאמור אני מציע לדחות את העיון בהם לסוף הלימוד).
4. דיון הגמרא על אונס – עמדו על הסבר מחלוקת התנאים להבנת רבה, ואת הביקורת של אביי על הסבר זה.
5. הסבר המחלוקת בפי אביי – בתרתי פליגי – עד כמה מדובר במחלוקת אחת או בשתים?
   • כט. תד"ה פליגי בשעת נפילה. (בסוף התוספות מתחדד שני המחייבים של בור – יצירה או בעלות).
   • רי"ף, יג. ברב אלפס, "וקאמר אביי… וכן הלכתא" (יג:).
   • מה יסוד המחלוקת של הקביעה אם נתקל הוא פושע או אנוס? עיינו בגמרא צט:, "מאן אית ליה האי סברא…דבנתקל פושע הוא דפליגי".
   • מה משמע בסוגיה וברש"י באשר ליסוד המחלוקת במפקיר נזקיו? מה משמע מדבריהם באשר ליחס בין סוגיות פרק שלישי ופרק חמישי?
6. עיינו בסוגיית הירושלמי על המשנה, עמ' 1193 שו' 35-23. מה משמע מכאן באשר להסבר יסוד הפטור של מפקיר נזקיו?
7. להרחבה – במידה ונותר זמן – בראשונים יש שני דיונים רחבים:
   • איזה אב נזיקין מדובר – כח: תד"ה ואונס ותד"ה והתניא; רז"ה ורמב"ן יג. ברב אלפס
   • ההצלבה בין הסוגיה כאן ובין רב ושמואל למעלה – נדון ברז"ה ורמב"ן.
8. עיינו ברמב"ם פי"ג מהלכות נזקי ממון.