שיעור 6 – אמירות הלכתיות – פתיחה לברכות וקללות

א. השלמות

נפתח את הלימוד בהשלמות של נושאים שונים הקשורים במה שנלמד עד כה:

1. תוספתא סוטה פ"ז ה"ז (בזיקה ללב. תד"ה קרית שמע).
2. להרחבה – ביקורת על שיטת התוספות בקרן אורה לב. בתוך תוס' ד"ה אלו נאמרים (דן גם האם מי שיודע לשון הקודש יכול לומר בכל לשון).
3. לב: – דיון הגמרא על מה ראוי לומר בקול רם ומה בלחש.

ב. שיטת רבי יהודה

1. לב. במשנה – דברי רבי יהודה בתוך הדיון על חליצה.
2. לג., "חליצה כיצד… ואמירה דלויים".
3. ירושלמי סוטה פ"ז ה"א (מצורף).
4. עמדו על יסוד שיטת רבי יהודה – מה העיקרון הקובע מה נאמר בלשון הקודש.

ג. פתיחה לסוגיית ברכות וקללות

1. עיינו בפרשיות של ברכות וקללות בספר דברים – י"א, כט-לא; כ"ז, א-כו.
2. עיינו בספר יהושע בתיאור הקמת האבנים עם מעבר הירדן – ד', א-ט, כ-כד, ובתיאור מעמד הברכה והקללה ביהושע, ח', ל-לה.
3. השוו בין הציווי בספר דברים ובין התיאור בספר יהושע.
4. פסוקים נוספים לעיון השופכים אור על משמעות המעמד:
   • בראשית י"ב, ו-ח; ל"ג, יח-כ.
   • שמות כ"ד, א-ח.
   • יהושע כ"ד, א; (להרחבה – כ"ב ט-לד)
5. משנה סוטה פ"ז מ"ה.
6. תוספתא סוטה פ"ח הלכות א-ח.