מראי מקומות
א. הסוגייה
ה., "אמר רב האי מאן דבעי… ואתי למשרי מום עובר" (ה: 11 שורות מלמעלה).
ב. נקיטת רשות מראש הגולה
- ה. רש"י ד"ה לישקול וד"ה שבט
- רמב"ם סנהדרין ד:א-ג, יג-טו
- ה. יד רמ"ה ד"ה אמר רב
ג. גבולות הסמכות – הכא והתם
- שבט מול מחוקק:
- רש"י ד"ה מחוקק, ד"ה שרודים, ד"ה בני בניו
- רמב"ם פירוש המשנה בכורות ד:ד, 'ונשאר לנו לבאר…'
- ראיות הגמרא:
- פרשו כל מקור בפני עצמו.
- ההאחדה שהסוגייה מציעה למקורות – איזה מקור מתפרש כפשוטו ואיזה השתנה פירושו.
- להרחבה – עוד סוגיות על יחסי א"י – בבל:
- פסחים נא. "כי אתא רבה… דעתו לחזור הוה"
- חולין יח: "כי סליק רבי זירא… לחזור הוה"
- הוריות יא: "בעא מיניה רבי… ברבים".
- ירושלמי כלאים פ"ט ה"ד, עמ' 174 שו' 50-41, "רבי הוה ענוון… כללא דאורייתא".
- סנהדרין ה. תד"ה דהכא שבט
- נוסח אחר לסוגייה בארץ ישראל בתקופת הגאונים באוצר הגאונים סימנים סג-סה.
- ה. תד"ה נקיטנא רשות; [להרחבה למטיבות לכת – רבנו יונה ד"ה אנא נקיטנא]
- ירושלמי חגיגה א:ח, 'מהו למנות זקנים… לא שמעתי'.