שיעור 7 – בעקבות סוגיית הפתיחה של פרק כיצד מברכין

משמעות המעבר מברכות הפירות לברכות הנהנין
מחלוקת רבי ישמעאל ורשב"י – של מי הדגן?

"ואספת דגנך" – מחלוקת רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי – ברכות לה:

א. מקורות יסוד

1. מדרשי הלכה:
   • ספרי דברים פיסקא מב (במהדורת פינקלשטיין יש הפניה לכל המקבילות).
   • מכילתא בשלח מסכתא דויסע פרשה ב, "דבר יום ביומו".
   • אני ממליץ לבדוק את הביטוי "כשישראל עושים/ עושין רצונו של מקום במדרשי ההלכה.
2. ברכות לה: "ר' חנינא בר פפי רמי… ושבעו".
3. מנחות צט: "תניא רבי יוסי… חכמה יונית".
4. שבת לג:, סיפור רשב"י במערה.
5. ירושלמי ברכות פ"א ה"ב, "דרבי שמעון בר יוחי… וכמה".
6. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג הל' ו-י. (להרחבה – פירוש המשנה לאבות ד', ז).
7. רמב"ם הל' שמיטה ויובל י"ג, יב-יג.
8. תוס' ר"י החסיד, ברכות לה: ד"ה ואספת דגנך.

ב. הפניות לאחרונים שדנו בעניין:

1. חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה, פרשת חיי שרה, עמ' ו-ז.
2. משך חכמה דברים י"א, יג; ל', ט.
3. הרב מרדכי גרינברג, "' הנהג בהן מנהג דרך ארץ' – בין תורה ועבודה לתורתם אומנותם", בתוך: לזבולון – ספר זכרון לזבולון המר, עמ' 79-102, מומלץ בעיקר עמ' 85-93.