מראי מקומות

א. הסוגייה

על מה שכבר נלמד בסוגייה ג., יש להוסיף את הסוגייה ד: – ה., "תנו רבנן דיני… מבי ריש גלותא".

ב. יסוד הדין

1. רש"י ותוס' על אתר.
2. חי' הרמב"ן ד"ה והוי יודע (מה' מכון התלמוד עמ' ח'-י').
3. יד רמה ג. סוף ד"ה ומקשינן.
4. אוצר הגאונים סי' נג, "דטעמא מאי… להכין".
5. סכם לשיטות השונות את יסוד דין יחיד מומחה – האם דן מדאורייתא או מדרבנן.

ג. הגדרת מומחה לרבים

1. בסוגייה יש 2 יחידות – הדיון על הגדרת מומחה לרבים ומימרות רב ושמואל. קבע את היחס הכרונולוגי בין 2 היחידות.
2. מה משמעות נקיטת רשות מראש הגולה בדברי רב ושמואל? עיין ברש"י ד"ה לישקול רשותא וד"ה שבט.
3. מה משמעות נקיטת רשות בספק הגמ' על גמיר וסביר?
4. לאור קביעת היחס בין היחידות – הסבר את היוצרות ספק הגמ'.
5. עיין באוצר הגאונים סימן נ"ג:

• שים לב להגדרת "גמיר וסביר בדברי השואל ובדברי רב שרירא.
• עמוד על מיסוד מערכת המשפט ועל הגבר הדגש על רשיון.
• עיין בחיבור רב נתן הבבלי, בתוך תורתן של גאונים, א', עמ' 77.

6. חי' הרמב"ן שם עמ' י"א-י"ג.
7. ה. תוד"ה מומחה.
8. רמב"ם:

• פיה"מ לרמב"ם סנהדרין פ"א מ"א.
• פיה"מ לרמב"ם בכורות פ"ד מ"ג.
• פ"ב הל' סנהדרין הל' יא

9. חי' הר"ן ה. ד"ה ואם
10. בכורות לו: תד "ה במקום ותד"ה פסק

ד. היקף  ותוקף סמכותו

1. רמב"ם הנ"ל ופ"ה הל' יח. שים לב למקור לדברי הרמב"ם בדברי רב שרירא. מה משמעות החילוק של הרמב"ם?
2. ר"ה כה: "אמאי… לכם", וברשב"א בבא קמא צ: ד"ה למימרא, "ותמיה… אינו בדין" (מה' מוסד הרב קוק עמ' תמט).
3. להרחבה – שטמ"ק כתובות כא: ד"ה ושאני (עד "להצטרף עמו").
4. יד רמה ה. ד"ה ת"ר.