מראי מקומות

א. מקורות יסוד

1. משנה ב"מ פ"ז מי"א (= צד.). עמוד על הזיקה בין משנה זו ובין משנה ט' (=צג.).
2. תוספתא ב"מ פ"ח הלכה 19.
3. השווה בין המשנה והתוספתא: מהו החילוק היסודי בין הניסוח במקורות אלו? האם יסוד הדין בהם שווה?
4. האם שומר חנם יכול להתנות להיפטר מתשלומי פשיעה?

• שיטה מקובצת צד. ד"ה מתני' מתנה (מר' יהונתן).
• אור זרוע סימן רצז.
• שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן תשלב
• סיכום במשנה למלך הלכות שכירות פ"ב ה"ט.

ב. סוגיית הגמרא – ר"מ או ר"י?

1. צד. "אמרי מתנה… לא שיעבד נפשיה".
   • סכם את הבעייה הטקסטואלית בעניין היחס בין חלקי המשנה, ואת הסברי הסוגייה למשנה.
2. "מעיקרא לא שיעבד נפשיה"
   • רש"י ד"ה אפילו תימא.
   • כתובות נו. תד"ה הרי זו מקודשת, לקראת סופו, "וא"ת והא דתנן בהשוכר את הפועלים… קודם למעשה הוא".
   • פירוש הר"ח לב"מ צד. ד"ה אלא כולה (מצוטט גם בשיטה מקובצת ובאו"ז).
   • ב"מ צד. חידושי הרמב"ן ד"ה אפילו (להרחבה – ריטב"א ד"ה אפילו).
3. תן דעתך:
   • סכם את הפירושים השונים לדברי הגמרא.
   • האם ר"מ מאפשר להתנות על מה שכתוב בתורה ביחס לשומרים או האם אינו מוגדר כמתנה על הכתוב בתורה?
   • להבנות השונות של המחייב בדיני שומרים – האם התורה מחייבת בדינים מסוימים או האם הסכמת הצדדים היא המחייבת?
4. תוספת חיובים:
   • צד. "תנא ומתנה… ומשעבד נפשיה". השווה לתוספתא שצוינה לעיל.
   • נח. "נושא שכר… בשקנו מידו", ובתד"ה אמר רבי יוחנן.
   • ש"ך, חו"מ סימן סו ס"ק קכט.
5. לעיון נוסף:
   • שיעורי הרא"ל, השיעור על מתנה על מה שכתוב בתורה בשומרים, עמ' 77-94.
   • הרב שבתי רפפורט, "קבלת שמירה – הסכם או חיוב ממון", עלון שבות 95, עמ' 4-12; עלון שבות 99, עמ' 4 ואילך.