מראי מקומות

• יחידת הלימוד בשיעור היום – תענית ג: 'תנא בעבים' עד ד. 'על כפים חקותיך'.
• תענית ג: – עבים ורוחות – שימו לב להבחנות של הסוגייה בין סוגי גשם שונים, סוגי רוח שונים, עננים שונים – מה ההבחנות האלו מלמדות על עמידה מול הטבע?
• תלמידי חכמים – ראו את תיאור 'ריתחא דאורייתא'
• שאלו שלא כהוגן – בסופו של דבר למה השיבו שלא כהוגן רק ליפתח?

תקציר השיעור

• שיטת הגר"א לומר בקיץ 'משיב הרוח ומוריד הטל', נראה שהתבנית נבנתה על ההזכרה בחורף, וטל החליף את גשם. סבי מו"ר הגר"יד נהג כמנהג הגר"א.
• עבים ורוחות – עיקר המסר בסוגייה הוא הקביעה שתופעות טבע לא מתנהגות באופן אחד – יש סוגים שונים של רוחות, סוגים שונים של עבים, סוגים שונים של גשם. משמעות הדבר שאותה תופעה יכולה להתגלות בצורות שונות.
• הסוגייה מדמה צורבא מרבנן לגשם – רגילים לדמות בני אדם לבעלי חיים שהם בעלי תכונה אחת בולטת. לאור האמור לעיל, ההשוואה למזג אוויר מאפשרת להציע הבחנה מדוייקת על אופי תלמידי חכמים.
• צורבא מרבנן – תלמיד בתחילת דרכו – צריך לנבוט. קרן אורה מפרש את הדימוי שהוא צירך ליצור אמון ביכולת שלו; מצי"ב מדגיש את הצורך של הרב לתת לו לצמוח
• תלמיד חכמים קפדן כאש וללמד בניחותא – חכמים בעלי שיטה מושגית שתובעת מהם לחדש מאופיינים יותר בחכמה רותחת. עסקנו בשתי דמויות של חכמים שחכמתם הרתיחה אותם – הראב"ד וסבי הגרי"ד
• שלושה ביקשו שלא כהוגן – בהחלטה בה יש כמה פרמטרים, ה נחשב שלא כהוגן להחליט רק על סמך פרמטר אחד.