מראי מקומות
א. ההוא טבחא
- כה. ההוא טבחא… משלו". ראה את נוסח הרי"ף (וכן מופיע בכ" תימני).
- רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"ד אות י"ט; מאכלות אסורות פ"ח ה"ט; עדות פי"ב ה"ט.
- איזה נוסח נראה לך מקורי? מה היה נוסחו של הרמב"ם? ראה אצל סבתו עמ' 81-80.
ב. מפריחי יונים
- עדויות פ"ב מ"ז.
- כה. "מאי מפריחי יונים… מין חיה".
- המח' בפרשנות מפריחי יונים:
- שים לב שמדובר במח' בין בבל וא"י ולהבדל במתודה בגיבוש כל הסבר.
- להרחבה – לביאור 'ארא' ראה במה' שטיינזלץ; ערוך השלם, א', ערך ארא עמ' 264.
- היחס בין פירוש מפריחי יונים ובין פרשנות משחק בקוביה:
- מהי הנחת היסוד שמצריכה את הצריכותא? האם היא משקפת את פשט המשנה?
- חידושי הר"ן ד"ה וצריכא.
- גליון הש"ס לרעק"א ד"ה וצריכא.
- האם לגרסת הרי"ף והרמב"ם בדברי רב ששת, יש מקום להערת רעק"א?
- עיין בדברי רבי יהודה במשנה.
- בפשטות, על אילו מקרים מוסבים דבריו? ראה גם תוספתא פ"ה ה"ב.
- עיין לעומת זאת, ברמב"ם עדות פ"י ה"ד. שים לב לאיזה מקרים הביא את 'אין לו אומנות אלא הוא'.
- שים לב להבאה הכפולה של מפריחי יונים. לאיזו לישנא בגמ' זה מתאים? שים לב להתאמה לשיטת רב ששת.
- עיין בתוספתא פ"ה ה"ב. השווה את לשונה ללשון הבריתא המובאת בגמ'. שים לב לתוספות הפרשניות המובאות בגמ'.
- האם יש לסוגייה העדפה לאחד מהפירושים? שים לב לרש"י ד"ה אפילו במדבר.
- "ממרין את היונים" – ראה את פרשנות ר"ש ליברמן במחקרים בתורת א"י עמ' 483-482. לאיזה פירוש הסבר הברייתא מתאים יותר?
- סכם את פירוש הברייתא, את הנחות היסוד של הסתמא ודרך דיונו בשני ההסברים ואת פרשנות הרמב"ם לעניין.
ג. הדרכים להכשיר פסול לעדות
- האמור בברייתא הנ"ל ובגמ' כה. בעניין ההוא טבחא.
- חידושי הר"ן ד"ה עד שילך למקום (= תשובות ופסקים לראב"ד סימן ר"ח עמ' רנח).
- רמב"ם עדות פי"ב הל' ג-י. השווה לטוען ונטען פ"ב ה"י ובלח"מ שם. כמו כן השווה להלכות תשובה פ"ב ה"א.
- "איש ההלכה", בתוך איש ההלכה גלוי ונסתר עמ' 94-92. (= על התשובה עמ' 23-21).
- חומר מגוון נמצא בליקוט ראשונים לסנהדרין.
ד. הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין
- כה: "תנא הוסיפו עליהן… ולא איצטריכו לי".
- לאור הבנתך את התפתחות פסולי עדות, מהו פשט הברייתא? מה הניע את הגמרא לפרש בצורה שפירשה?
- על נוסח הגמרא ביחס לחמסנים, גבאים ומוכסים ראה אצל סבתו בעמ' 82-81; 172-171.
- כיצד הם חוזרים? ראה תד"ה סתם.