מראי מקומות
א. הפסוקים בתורה ומדרשי ההלכה
- שמות כ"ב, יג-יד.
- איזה דין מרכזי נשנה בפסוקים אלו ביחס לשואל?
- אילו דינים נוספים של שואל לא נשנו? ראו את הדיון להלן במדרש ההלכה המשלים את החסר .
2. עיין במדרשי ההלכה לפסוקים אלו:
- מכילתא דרבי ישמעאל פרשה טז (דפי מנחם, עמ' 6-7).
- מכילתא דרשב"י (דפי מנחם עמ' 7-8).
3. שימו לב לשאלות המטרידות את בעלי מדרש ההלכה:
- המקור לחיוב שבויה, גניבה ואבידה בשואל (עיין במקבילה ב"מ צד:-צה.).
- הגדרת בעליו עמו.
- הדיון במכילתא דרשב"י על העתקת דין בעליו עמו לש"ש (מקבילה בב"מ צה.).
- כיצד נתפרש הפסוק "אם שכיר הוא"?
- שים לב לזיקת היתר בין מכילתא דרשב"י ובין המשנה והתוספתא לעומת אי הזכרת ם במכילתא דר"י.
4. "בעליו עמו":
- עיין בפירוש הרשב"ם והראב"ע הארוך לפסוק יג.
- עיין בפירוש החזקוני לפסוק יד.
- מהו הפער בין פירושם ובין מדרש חכמים?
- ספר החינוך מצוה ס, "ועל ענין שאלה בבעלים… פטור".
- שאלת יסוד הפטור והגדרתו תעסיק אותנו רבות במהלך הלימוד.
5. "אם שכיר הוא בא בשכרו":
- כיצד נתפרש פסוק זה על ידי מדרשי ההלכה? עיין בפירוש רש"י לפסוק זה.
- עיין במשנה ב"מ פ"ח מ"א. האם יש רמז בלשון המשנה לפרשנותה לפסוק?
- עיין ברמב"ם הלכות שכירות פ"א ה"ג. איזה תוספת הוסיף ללשון המשנה?
- עיין בפירוש ר' נצי"ב בהעמק דבר לפסוק יד, ובמשך חכמה לפסוק יג, ד"ה אם בעליו עמו
(נוכל להצליב את דבריהם עם פרטי הדין הנזכרים על ידם, לאחר שנעיין בהם).- * כיצד הם מפרשים את "אם שכיר הוא"?
- * מה טעם פטור שאלה בבעלים לדעתם? האם דבריהם שווים?
- * מהו היחס בין דבריהם ובין דברי החינוך?
ב. משנה ותוספתא
- עיין במשנה ב"מ פ"ח מ"א. עמוד על הגדרת בעליו עמו במשנה.
- עיין בתוספתא פ"ח הלכות 20-21.
- להרחבה – נסה לעמוד על שיבוץ משנה א' בפרק. מהו עיקרון העריכה של הפרק?