מראי מקומות
א. הסוגיות
- בבלי:
- ב"מ לו. "אתמר שומר שמסר לשומר… מהימן לי בשבועה".
- ב"ק יא: "ואמר עולא אמר ר"א שומר… מהימן לי בשבועה".
- ב"ק נו: "מסרה לרועה… והוא הדין לאחר".
- ירושלמי:
- קידושין פ"א ה"ד, ס' ע"ב, "רב יהודה שלח לר' אלעזר שומר שמסר לשומר… תלמידיה דרבי ינאי" (ניתן לדלג על הקטע באמצע הדן במשנת כתובות, "ביקש להשביע'… שלהם אכלו").
- בבא קמא פ"ו ה"ב, ה' ע"ב, "תני רועה שמסר צאנו… לבן דעת פטור".
ב. האם מותר למסור לשומר אחר?
- תוספתא בבא מציעא פ"ג ה"א, "אין השואל רשיי להשאיל… בעל הבית רשות" (מהדורת ר"ש ליברמן עמ' 73). שים לב לדרך בה תוספתא זו 'מחשקת' את המשנה.
- עיין גיטין כט. המשנה, ובגמרא שעליה, "אמר ריש לקיש כאן שנה רבי… וגירשה בשמאל". שים לב שלשני ההסברים בבבלי אין השואל רשאי להשאיל.
- ירושלמי גיטין פ"ג ה"ה, מ"ה ע"א, "המביא גט… ביד כל אדם לקדש".
- שים לב לקושי בביאור שאלת הירושלמי – "לית הדא פליגא על רבי יוחנן". להצעות שונות עיין בנושאי כלים, ולהרחבה – בתוספתא כפשוטה לגיטין עמ' 818.
- רשב"א לגיטין כט ע"א ד"ה כאן שנה רבי. עמוד על מח' הבבלי והירושלמי.
- ב"מ לו. תד"ה רב אמר, ב"מ לו. תד"ה אין רצוני.
ג. שיטת רבי יוחנן
- לאחר שראינו את הדיון האם הנימוק "אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר" אוסר לשומר למסור לשומר אחר, נבחן את שיטת ר"י הרואה בנימוק זה מחייב הלכתי המחייב את הראשון לשלם.
- ב"מ לו. תד"ה אין רצוני
- רי"ף יט: ברב אלפס, "אמר רבא הלכתא… הוו מפקדי".
- עמוד על המח' ביניהם בהבנת שיטת ר"י.
- עיין היטב בירושלמי בקידושין הנ"ל. מה הנימוק בברייתא שם?
- רמב"ן לו. ד"ה שומר שמסר לשומר, ריטב"א לו. ד"ה אתמר שומר.
ד. שיטת רבא
- הנפק"מ בין ר"י ורבא – לו: תד"ה את מהימנת לי.
- הנימוק "את מהימנת לי בשבועה" – האם רבא מנמק אחרת את ר"י או האם דברי רבא הם עצמאיים? בלשון אחרת – האם העיקרון של ר"י מקובל על רבא? האם דברי רבא יכולים להתקבל אף על דעתו של רב? עיין בסוגייה ב"ק יא: ועמוד על זיקתה לפרשנות רבא.
- האם יש זיקה בין השאלה האם לרב מותר למסור לשומר אחר ובין ההסברים השונים?
ה. שומר שמסר לשומר בנזיקין
- עיין בירושלמי הנ"ל בב"ק. לאור הניתוח שלך את שיטת הירושלמי, עמוד על המעבר לשומר נזיקין.
- האם לשיטת רבא יש מקום לסבור שהשומר הראשון חייב בנזיקין?
- עיין בסוגייה ב"ק נו:, ועמוד על הבעיתיות במעבר לנזיקין.
- חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם, הלכות נזקי ממון פ"ד הי"א.
- להרחבה – עיינו בדיסרטציה של דוד הנשקה, עמ' 260 – 289.