מראי מקומות

א. חוץ מן היין

1. ברכות לה, ב, 'חוץ מן היין… אצל כל אדם'.
2. מהי פרשנות ברכת 'בורא פרי הגפן' לפי הסוגייה?
3. מה הרקע לציפייה שתהיה ברכה מיוחדת לשמן זית?
4. בשלבים השונים של הסוגייה – לאיזה מערך ברכות משתייכת ברכת בורא פרי הגפן?

ב. שמן זית

1. לה, ב 'גופא אמר רב יהודה… בעי ברוכי' [בשלב הזה נתמקד בשמן זית, לא לעסוק בשלב ראשון בקמחא דחיטי]
2. מה פרשנות מימרת שמואל שברכת שמן זית היא בורא פרי העץ בסוגיית גופא ובסוגיית קמחא דחיטי? איזו ברכה אלטרנטיבית נשללת בדברי שמואל לפי כל סוגייה?
3. מה פשר ההשוואה לתרומה?
4. למה אין ברכה מיוחדת לשמן זית?
5. ברכה לשותה שמן זית – רשב"א ברכות לו. ד"ה הכא במאי עסקינן; רמב"ם ברכות ח:ב; שו"ע אורח חיים רב: ד
6. מדוע אין לשמן זית ברכה מיוחדת?

תקציר השיעור

• במשנה ברכות, בה לחם ויין מוזכרים בחטיבת המזון, נראה שייחוד ברכת הלחם והיין הוא משום שהם עיקר הסעודה. סוגיית ברכות לה, ב מבררת את ייחוד ברכת היין וקושרת את זה לכך שהוא השתנה ולכן שואלת מה אין ברכה מיוחדת על שמן זית. נראה ששאלת הגמרא משקפת עמדה שייחוד ברכת הלחם והיין כי הם דגן ותירוש ולכן נשאלת השאלה למה אין ליצהר ברכה מיוחדת. משלב זה בגמרא נראה שברכת היין משתייכת ל'ברכות הפירות', והיא אכן מנוסחת במטבע ברכה קרוב, ורק שמציינים את שם העץ. מתחילת הסוגייה מתברר שהסוגייה מפרשת את הברכה שמברכים את הקב"ה על הענבים [ברכות הפירות הן על הטבע הגולמי שהקב"ה ברא]. בהמשך הסוגייה היא משנה כיוון ומתארת את ברכת היין כשמתייכת לברכות הסעודה. ברכת היין מצויה אפוא בין שתי המערכות – היא במטבע ברכה של ברכות הפ ירות ושייכת לברכות הסעדוה.
• הסוד למה אין לשמן זית ברכה מתגלה בסוגייה הבאה שמצביעה על כך ששתיית שמן זית מזיק. אמנם יצהר הוא חלק המתפריט הים תיכוני, אבל הוא נועד בעיקר לבישול, אפייה ותיבול, אך הוא לא נשתה בפני עצמו ולכן לא זכה לברכה. ועדיין הוא מתייחד, כי ברכתו בורא פרי העץ ואינו כשאר מיצי פירות שהם זיעה בעלמא וברכתם שהכל.
• נחלקו רבותינו בדין ברכת שותה שמן זית בפני עצמו שלא בתערובת. לדעת רב האי [וכך נפסק בשו"ע] אין לברכך כלל כי הוא 'אזוקי מזיק', ולדעת הרמב"ם יש לברך שהכל. הסבר שיטת הרמב"ם – אין לברך את ברכות הפירות ב'אזוקי' אבל עדיין יש צורך במתיר.