פרשת לך לך – פדיון שבויים

פתיחה – השבוע השלישי למלחמה

צה"ל טיהר את הנגב המערבי מהמחבלים שפלשו אליו; תמונת המצב של החטופים התחילה להתגבש, ובשבת לך לך הדרשה התמקדה במחויבות שלנו לפדיון אחינו החטופים והשבויים בעזה.

מתוך הדרשה

מחויבותנו לפדיון השבויים והחטופים פוגשים בפרשת השבוע את אברהם אבינו הפודה מהשבי את אחיינו לוט.
תיאור הפדיון מהשבי עומד במרכז פרשה, אשר במבט ראשון כוללת חלקים שלא מובן למה התורה האריכה בהם: מלחמת המלכים, סיפור מלך סדום.
נציע קריאה מתוך פריזמה של השבי והוא ידייק בעבורנו את הערכים העומדים בבסיס חובת הפדיון מהשבי.
סיפור הרקע של מלחמת ארבעת מלכים את החמישה מדגיש את העוצמה הצבאית של השובים. האימפריה הצפונית כבשה את כל האזור ובכללו את ממלכותיהם של מלכי הדרום. העוצמה הזו מלמדת על גודל המחויבות של אברהם כלפי לוט השבוי, ואת אומץ הלב שנדרש ממנו בצאתו לפדותו מידי שוביו. אברהם עצמו כנראה יושב בשלווה. הוא שוכן באלוני מורה יחד עם בעלי בריתו, ענר, אשכול וממרא. יש לשער שהוא חש בטוח איתם, לא מרגיש מאוים מהמלחמה.
המדרש שרש"י מביא על הפליט שמבשר לאברם על לוט, ממחיש אפוא את הסיכון הענק שלקח על עצמו:

ובראשית רבא (בראשית רבה מ"ב, ח'): זה עוג שפלט מדור המבול… ומתכוין שיהרוג את אברהם וישא את שרה.

היה ברור שמדובר במשימת התאבדות: כוח צבאי קטן יוצא נגד צבא של אימפריה, השולט בכל המזרח התיכון.

נשווה את התיאור של לוט כשנשבה לתיאור שלו בתודעה של אברהם:

וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃

לוט הוא בן אחי אברם – נכון עובדתית; ניזכר בדברי רש"י עליו – "והוא יושב בסדם – מי גרם לו זאת? ישיבתו בסדום".
שימו לב לסדר העדיפויות שלו שמסביר את בחירתו בסדום:

ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם – קודם רכוש ורק לאחריו יחסי משפחה.

התיאור של אברהם משנה כמה פרטים:

וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו.

אברם מרגיש כלפי לוט אחוה – זהו הבסיס לנכונות שלו להסתכן למענו. הרכוש במקום שני:

וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כׇּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב.

זהו הרקע להבנת כל הסיפור של הרכוש – לקיחת הרכוש על ידי אברם היתה מסמנת שהוא נלחם כמו המלכים האחרים, על שלל וכוח. לא כן; אברם נלחם על דבר אחד בלבד: למען אח בצרה.

כמה התיאור זה צריך להאיר לנו את הערך הגדול של שחרור החטופים והשבויים.
צריך שדברי רמב"ם (בהלכות מתנות עניים י, ב) יהדהדו באוזנינו:

כל ישראל והנלוה אליהם כאחים הם, שנאמר "בנים אתם לי"י אלהיכם" (דברים י"ד:א'). אם לא ירחם האח על אחיו, מי ירחם עליו.