מראי מקומות

א. הכפרים מקדימים ליום הכניסה

1. משנה מגילה ב., ובסוגיית הגמרא שעליה עד 'ההוא לדורות הוא דכתיב'.
2. ד. 'אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה… לאחיהם שבכרכין'.
3. יום הכניסה:
   • ב. רש"י ד"ה אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה.
   • פירוש הר"ח על תחלת המסכת, עד "וכן זו דרך השמועה".
   • רמב"ם:
     • פירוש המשנה לרמב"ם פ"א מ"א, "ויום הכניסה… תורה", ובהערה 8 של הרב קאפח.
     • רמב"ם מגילה א:ו-ז, ובלחם משנה על ה"ו.

4. 'שלשה עשר זמן קהילה לכל' – רא"ש סימן א.
5. ד: 'תניא נמי הכי… אלא בזמנה'; רמב"ם מגילה ב:יד.
6. התנגדות וצמצום דין כפרים:
   • דברי ר' יהודה במשנה ג'.
   • ב. 'אמר רבא בר בר חנא… בר יהודה דווקא' וברש"י.
   • רמב"ם מגילה א:ח-ט.
   • להרחבה למטיבות לכת – על הנוסח 'מסתכנין' או 'מסתכלין' תוכלו לראות ברי"ף, ברז"ה וברמב"ן במלחמת השם [תוספתא כפשוטה עמ' 1126].

ב. מטיבות לכת:

1. ירושלמי מגילה א:א, 'מגילה נקראת… ונעשים בסעודה'.
2. ירושלמי מגילה א:א, 'רבי סימון… ועיר'.
3. ב. רשב"א ד"ה ותמיה לי
4. לא תתגודדו – יבמות יג:, "תנן התם… הוא דאתא; שם, יד., "אמר אביי… לית לן בה", ובתד"ה כי אמרי', וברמב"ן בשם הרב אב"ד; רשב"א מגילה ב..

תקציר השיעור

• שני כיוונים נדונו בשיעור להסבר הקריאה במגילה לפני חג הפורים. כיוון ראשון שנבחן שמא החג עצמו 'נמתח' קצת לפניו ומציינים את החודש שנהפך לששון. כיוון שני ודומיננטי שקריאת המגילה בהלכה התנאית אינה חלק מדיני פורים [לא נזכר במגילת אסתר שחובה לקרוא אותה] אלא קריאתה מהווה הכרת הסיפור אותו מציינים, ולכן ניתן לקרוא אותה עוד לפני פורים, אך מובן מאליו שלא לאחריה, מדין 'ולא יעבור'.
• ייתכן ששני הכיוונים האלו משתקפים בשתי הדעות בגמרא באשר למקור של הקריאה בימי הכניסה. דרשת 'בזמניהם' משקפת עמדה שימי הכניסה הם ימי ציון החג; דרשת 'כימים' מאפשרת לקרוא בימים אלו אך לא מתארת אותם כזמן של פורים.
• לדעת רש"י הקדמת הקריאה נועדה להקל על בני הכפרים שלא יודעים לקרוא את המגילה אך באים לעיר בימי הכניסה לעיר בשביל בתי הדין, והקלו עליהם בשכר שהם מספקים כל השנה מים ומזון לאחיהם בעיר, שאחד מבני העיר יקרא עבורם באותם ימים, והשכר הוא שחוסכים להם נסיעה מיוחדת לעיר לשם מקרא מגילה.
• לדעת רבנו חננאל יום הכניסה הוא היום בו מתכנסים בני הכפרים בעיר כדי לקרוא בתורה, והם רשאים באותו זמן גם לקרוא את המגילה; מדברי הרמב"ם נראה שבני הכפרים מתכנסים בכפרים. לדעתם, חכמים אפשרו להם לקרוא בימי הכניסה, כי אגב ההתכנסות לקרוא בתורה הם גם מספקים מים ומזון לאחיהם בעיר.
• נעמוד על יסוד הדין מתוך עיון בדיון הגמרא על ימי הכניסה. מהשו"ט של הגמרא עולה שניתן לקרוא מכח הדרשות בי"א וי"ב, אולם בי"ג קוראים כי הוא 'יום קהילה'. רש"י מפרש שהכוונה שבו אירעו מאורעות פורים, ולכן הוא לא זקוק לריבוי. אולם השאילתות ובעקבותיו רבנו תם פירשו שבי"ג מתכנסים לשם תענית אסתר, ומשום כך ניתן לקרוא בו את המגילה. ביאור הדברים שקריאת המגילה לא נתקנה לפורים אלא הוא נקבע בימי התכנסות בחודש אדר. הדברים חוזרים עמוק לתוך סיפור המגילה: תחילתו ב'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד', ותיקונו ב'לך כנוס את כל היהודים', וב'נקהלו היהודים'. 'יום הכניסה' מהדהד את 'לך כנוס את כל היהודים', וקריאת המגילה נתקנה ליום בו מתכנסים.
• הסוגייה מציינת שבזמן הזה קוראים את המגילה רק בי"ד ובט"ו. משמעות הדבר שקריאת המגילה עצמה הפכה לחלק מדיני פורים עצמו. דומה שזה משתקף בקביעה ש'קריאתה זו הילולה', בקריאה במגילה בלילה וביום, ובחיוב נשים.