מראי מקומות

א. הפסוקים

• שמות י"ב, יט; שם, י"ג, ז; דברים ט"ז, ד.
• שימו לב לשוני בין הפסוקים השונים. מה היחס בין הלאווים? האם מדובר באותו לאו החוזר על עצמו בניסוחים שונים או בלאווים שונים?

ב. מקורות יסוד

• מכילתא דר"י, מה' הורוביץ-רבין עמ' 33 שו' 18 "שבעת ימים… בגבולים שבעה" (עמ' 34 שו' 8).
• מכילתא דרשב"י, מה' אפשטיין-מלמד, עמ' 23 שו' 1, "שבעת ימים… אין זקוק לו" (שו' 18).
• מכילתא דרשב"י עמ' 39 שו' 23 "ולא יראה… זה וזה כזית".
• ספרי דברים פיסקא קלא, מה' פינקלשטיין עמ' 188 שו' 9, "ולא יראה לך… זה וזה כזית".
• ה: "ת"ר שבעת ימים… ושל גבוה" (בשלב זה נתמקד ביסודות העולים בברייתא עצמה, ורק בשלב שני ניכנס לעובי הקורה בלימוד דיון הגמרא על הברייתא).

ג. הברייתא בבבלי והברייתא במכילתא

•  בברייתא בבבלי נדרשת המלה "לך" למעט אחרים וגבוה. מי הם 'אחרים'? עיינו ברש"י ד"ה לפי שנאמר [להרחבה – פני יהושע ד"ה בפירש"י בד"ה לפי שנאמר].  כמה מיעוטים יש? עיינו בתד"ה אבל אתה רואה (להרחבה – תירוץ נוסף על קושייתם או בקובץ שיעורים אות טז או בשאגת אריה סוף סימן פג. האם תירוצם הוא גם לדעת רש"י?)
• מהו המיעוט של חמצו של נכרי במכילתא?
• עיינו בפירושי רש"י והרמב"ן לשמות י"ב, יט.
•  להרחבה – הפקר –  עיינו בספרי ובמכילתא דרשב"י; ירושלמי פ"ב ה"ב, כ"ט ע"א "לא יראה לך אית תניי… בקדשים וגו'".  האם הפקעת חמץ של הפקר בביתך היא גם לדרשת המכילתא?
• עיינו ברמב"ן ד: בדיונו על ביטול חמץ, "ועוד יש לי ספק בהפקר… קודם לביעורו כו'".
• חמצו של ישראל שאינו ברשותו – ברשות נכרי – המכילתא. האם מיעוט זה יוצא מתוך הברייתא בבבלי? רמב"ן ו. בתוך ד"ה הא דתניא יחד לו בית, "וכמדומים היינו… על החמץ" (עיינו שוב ברמב"ן על התורה לשמות י"ב, יט).
• רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ד הל' א-ב.
• להרחבה – תוס' רי"ד ו., בתוך ד"ה ולמימרא דשכירות קניא, "מה שדקדקתי מכאן" עד סוף הד"ה.
• מופקד אצל ישראל אחר – הרש"י הנ"ל ודיון הפני יהושע;  רא"ש פ"א סימן ד', "יש מן הגאונים" עד סוף הסימן.
• סיכום – סכמו את התפיסות השונות בתנאים של חיובי ב"י וב"י – חמץ בבעלותי, ברשותי או שמא יש צורך ביותר מתנאי אחד?

סיכום השיעור