מראי מקומות
דיני ממונות – סוגיית הגמרא הראשונה
א. הסוגייה
- ב: "אטו גזילות… אית ליה דשמואל" (ג.), גמרא עם רש"י.
- לב. בתחילת המשנה, ובגמ', "דיני ממונות… איחרוהו וכתבוהו"; שם, "א"ר חנינא… בדין שאינו מרומה". שימי לב בדברי רבא ורב פפא לפירוש הביטוי 'דיני ממונות', ולהופעת הביטוי 'הודאות והלוואות' ולאיזה מונח הוא מנוגד.
- מהו היחס בין גזילות וחבלות ובין המונח דיני קנסות? רמב"ם סנהדרין פ"ה ה"ח. (להרחבה – ג. תד"ה שלא תנעול דלת, עד "דבעי שלשה מומחין").
- 'הודאות והלוואות' – ב: רש"י ד"ה הודאות והלואות.
- היכן מסתיימים דברי רבי אבהו? האם "אבל הודאות והלואות לא" הוא מגוף דברי רבי אבהו?
- הצריכותא בדברי רבי אבהו – שימי לב לשוני בין צריכותא זו ובין המבנה השכיח של צריכותא.
- עירוב פרשיות:
- פירוש רבנו חננאל ופירוש רש"י
- ב"ק קו: (3 שו' מלמטה) "ואמר ר' חייא בר אבא… מעיז ומעיז". מה פירוש הביטוי בסוגייה זו?
- להרחבה – אוצר הגאונים לסנהדרין, סימן ל"ה (עמ' כ').
- מדוע מראש יש צורך להזדקק לסגנון זה של עירוב פרשיות? מדוע כתבה התורה בצורה שיש צורך לערב? עמדי על הסגנון של פרשת משפטים, ולאור זאת נסי להסביר את עירוב פרשיות.
ב. מומחין והדיוטות
- מקורות יסוד:
- סוגייתנו התולה את הצורך במומחין בעירוב פרשיות.
- גיטין פח: "אביי אשכחיה לרב יוסף… לא עבדינן שליחותייהו".
- להרחבה – ב: תד"ה דברי הכל – דיון באפשרות שהצורך במומחין נלמד ממשפט אחד.
- להרחבה – ב"ק פד. "ההוא תורא דאלס ידיה דינוקא… בשן ורגל דמועדין מתחילתן"
- דיוני הראשונים
- תוספות סנהדרין ב: תד"ה ליבעי (להרחבה – רשב"א גיטין פח: ד"ה והא).
- חידושי הרמב"ן ד"ה וראיתי בתוספות עד "כפתור ופרח" (במהדורת מכון התלמוד, עמ' יג-טו).
- חידושי הר"ן באמצע ד"ה ובדין, "ואיכא למידק… משמו" (במהדורות הרגילות עמ' ו).
- רמב"ן על התורה, שמות פכ"א פ"א.
- האם ההבחנה של הרמב"ן עולה בקנה אחד עם הסוגייה בב"ק? מהו היחס בין הסוגייה בב"ק ובין הסוגיות האחרות? נסה לאור קביעת הסדר הכרונולוגי בין הסוגיות, להעמיד את שיטת הרמב"ן.
- רמב"ם הלכות סנהדרין פכ"ו ה"ז.