מראי מקומות

א. שנים שדנו – מי הם דברי הכל?

ב: רש"י ד"ה דברי הכל [עיינו בסוגיה ו. שרש"י מציין לה]

ב. יחיד מומחה – הסוגיות

1. ד: שורה אחרונה 'תנו רבנן דיני ממונות… מבי ריש גלותא'.
2. ג. "רב אחא בריה דרב איקא… דשמואל", וברש"י ד"ה מדאורייתא ובתד"ה ומדאורייתא, וברבנו חננאל.
3. ה. רש"י ד"ה דן אפילו ביחיד ותד"ה ואם היה מומחה.
4. רמב"ם הלכות סנהדרין ב:י-יא; ה:יח.
5. ג. חידושי הר"ן ד"ה מדאורייתא [מטיבות לכת – חי' הרמב"ן כג. ד"ה והוי יודע]

ג. נקיטת רשות – הגדרת מומחה לרבים

1. בסוגייה יש 2 יחידות – הדיון על הגדרת מומחה לרבים ומימרות רב ושמואל. מהו היחס הכרונולוגי בין 2 היחידות?
2. רש"י ד"ה לישקול רשותא וד"ה שבט.
3. אוצר הגאונים סימן נ"ג:
   • הגדרת "גמיר וסביר" בדברי השואל ובדברי רב שרירא.
   • מיסוד מערכת המשפט והגברת הדגש על רשיון.
   • להרחבה – חיבור רב נתן הבבלי, עמ' 85.
4. חי' הרמב"ן ה. ד"ה ופירוש מומחה לרבים.
5. ה. תוד"ה מומחה.
6. רמב"ם
   • פיה"מ לרמב"ם סנהדרין פ"א מ"א.
   • פיה"מ לרמב"ם בכורות פ"ד מ"ג.
   • פ"ב הל' סנהדרין הל' יא
7. חי' הר"ן ה. ד"ה ואם
8. בכורות לו: תד"ה במקום ותד"ה פסק

ד. היקף  ותוקף סמכותו

1. ר"ה כה: "ראוהו שלשה… לכם", וברשב"א בבא קמא צ: ד"ה למימרא, "ותמיה… אינו בדין"
2. להרחבה – שטמ"ק כתובות כא: ד"ה ושאני (עד "להצטרף עמו").
3. יד רמה ה. ד"ה ת"ר.