המלוה את חבירו בעדים – האם צריך לפרעו בעדים?

א. הסוגיה

1. מא. "אמר רב יהודה אמר רב אסי המלוה את חבירו… וכולה גמרא".
2. רקע לסוגיה – בשיעור הכללי (דף מקורות 21) הצבענו על ההכרח ליצירת מנגנון הלכתי אשר תעניק למלוה יכולת לגבות את חובו בהגיע מועד הפירעון. על רקע זה – עמדו על השאלה היסודית בסוגיה והיא האם ניתן ליצור מנגנון כזה למלוה על פה. במהלך קריאת הסוגיה, קחו בחשבון את השאלה שהוצגה בשיעור הכללי והיא האם בימי רב אסי כבר נקבעה ההלכה שלא ניתן לטעון פרוע כנגד שטר ורב אסי בודק האם ניתן לצקת הלכה דומה ביחס למלוה על פה או במידה ובעל ההלכה שלא ניתן לטעון פרוע כנגד שטר הינו רב פפא, הרי שדבריו נאמרים בעקבות סוגיה זו שלא הצליחה ליצור מנגנון כזה ביחס למלוה על פה, ושטר הינו המענה לחסרונות שבמנגנון של מלוה על פה.
3. קריאת הסוגיה:
   • עיינו בדיון המשנה, "מנה לי בידך… מפני שצריך ליתנו בעדים", וראו את הזיקה הברורה שבין לשון המשנה ובין לשון המימרה של רב אסי.
   • במהלך קריאת הסוגיה, שימו לב לסדר הדורות של הדוברים. קראו את הסוגיה קריאה דיאכרונית, ונסו לשחזר את מהלך השו"ט תוך בחינת האפשרות שכל רובד בסוגיה משוחח עם קודמו ועוסק בתגובה לו.
4. שתי הלישנות – איזו לישנא נראית לכם מקורית? מה יצר את הלישנא האחרת? ראו את דברי רב אסי בירושלמי, ובחנו גם את לשון שתי הלישנות.
5. נוסח הסוגיה – עיינו ברמב"ם הלכות מלוה ולווה פט"ו הל' א-ב:
   • ראו את הנוסחאות השונות בסוגיה, ועמדו על ההבדל היסודי ביניהם.
   • ראו את מערכת הנימוקים של הרמב"ם בקביעת הנוסח.
   • ראו את האופן בו הרמב"ם מצביע על הקשר בין "אל תפרעני בין פלוני ופלוני" ובין חסימת היכולת לומר "פרעתי בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים".
   • ראו את השוואת הרמב"ם בין עדי על פה ובין מלוה בשטר. שימו לב שבדברים אלו הוא מצביע על ההבדל היסודי בין שטר ומלוה. השלימו את תמונת הסוגיה בדברי הרמב"ם בהל' מלוה ולווה פי"א הל' א בו ביסס את אי היכולת לטעון פרוע נגד שטר על הדין של המלוה את חבירו בשטר צריך לפרעו בעדים.

ב. דיוני הראשונים

1. ראשונים המומלצים ללמוד על הסוגיה:
   • תוספות על הדף.
   • רי"ף, כ: ברב אלפס, עד "וכוליה תלמודא", (כא. ברב אלפס).
   • ר"י מיגאש.
   • חידושי הרמב"ן על הסוגיה כולה.
   • חידושי הרשב"א ד"ה א"ר יהודה א"ר אסי וד"ה רב יוסף אמר.
   • חידושי הריטב"א מ: ד"ה מנה לי בידך (מה' מוסד הרב קוק עמ' שעז-שעט); מא: ד"ה כי אמריתה.
   • ר"ן על הרי"ף, יט" ברב אלפס על המשנה ועל הסוגיה.
2. במהלך לימוד הראשונים עמדו על נוסח הסוגיה שלהם ועל יסוד הבנתם את הסוגיה.

ג. ניתוח הסוגיה

1. מהו ההסבר היסודי של הלישנא הראשונה – מהו יסוד הדרישה לפרעו בעדים? ראו רשב"א ור"ן.
2. דברי שמואל – ראו את מחלוקת הראשונים האם נאמן לומר שפרע ללא עדים.
   • איזו מחלוקת יסודית בהבנת שמואל מצויה כאן?
   • האם רב אסי ושמואל מדברים באותו מישור? האם הם בהכרח חולקים? ראו רשב"א ור"ן.
   • חזרו לרמב"ם הלכות מלוה ולווה פט"ו ה"א. איזו בעיה הוא מעלה מתוך דברי שמואל? האם יש הד לבעיה זו בדברי שמואל עצמו? בלשון אחרת – מה יסוד ההתנגדות של שמואל – מנגנון לא מספק עבור המלווה או הצבעה על הענקת כוח למלוה שיכולה לפגוע בלווה? קחו בחשבון גם את השאלה מדוע שמואל בחר בעמדה שלו ולא צידד בעמדת רב אסי? האם מגמות שונות עומדות ביסוד הניסוחים הלמדניים?
3. הלישנא השניה – רב יוסף:
   • ראו את השינוי בעמדת רב אסי. מה יסוד היכולת לדרוש לפרוע בעדים? ראו מח' ר"י מיגאש ורמב"ן האם מדובר בהתראה או בתנאי והאם ניתן לדרוש באופן חד צדדי וראו ר"ן.
   • הסבר שמואל – הרבה ראשונים סבורים שללישנא זו לא נאמן במיגו שפרע בינו ובין עצמו. מה נשתנה שמואל בלישנא זו?
   • ראו את דברי הרשב"א על שמואל – איזה יסוד חדש הוא מכניס לתוך הסוגיה? עמדו על האופן שבו הר"ן הרחיב יסוד זה.
4. פסק ההלכה:
   • ראו את הנוסחאות השונות בראשונים.
   • רוב הראשונים הניחו ששבדברי רבא ישתקף שיש ערך לאמירה "אל תפרעני אלא בעדים", ולכן הם תוקפים את הרמב"ם ומחפשים הבדל גם לשיטתו. האם ייתכן ומה שרבא ניסה לומר הוא שאין דרך לחסום פרעתי באמצעות עדים? שקלו הצעה זו על רקע הדיון בשיעור הכללי על הקישור למימרת רב פפא על שטר.
5. אל תפרעני אלא בראובן ושמעון – נתחו את מחלוקת הרמב"ם עם רבותיו.
6. סיכום על המנגנון:
   • מה משמעות השימוש במנגנון של תנאי – האם זהו מנגנון טבעי המתמודד ישירות עם הבעיה או מנגנון מיובא? האם השימוש במנגנון תואם את צרכי המערכת וחופף לו או הולך מעבר לו?
   • מה יתרון שיטת הר"ן בהקשר זה? האם דבריו תואמים היטב את לשון הסוגיה?