אין נשבעין על טענת קטן

א. הדין בספרות התנאים

1. משנה שבועות פ"ו מ"א, "מנה לאבא בידך… כמשיב אבידה"; שם משנה ד' , "אין נשבעין על טענת חרש… אבל נשבעין לקטן ולהקדש".
2. עיינו בתוספתא שבועות פרק ה', מצורף הנוסח מכ"י ערפורט:
   • ראו בעיקר את היחידה על שבועה לקטן. מהו היחס בין ראב"י והמשנה?
   • מה פירוש הביטוי "טענת עצמו"? ראו את שאר ההופעות של המונח בתוספתא.
3. מכילתא דרשב"י לשמות פכ"ב פסוק ח ד"ה שני שוורין.
4. מה יסוד ההפקעה של קטן? ראו את סוגיית הבבלי מב. "מ"ט אמר קרא… ואין נתינת קטן כלום".

ב. סוגיית הבבלי

1. שבועות מב. "אבל נשבעין לקטן ולהקדש והא אמרת… ודאי חיישינן".
2. מפו את הסוגיה ועמדו על החלקים השונים שלה:
   • מהם שני ההסברים של האמוראים למשנה?
   • עיינו במקבילות בכתובות יח. ובגיטין נא. – אילו חלקים מופיעים שם ואילו רק בסוגייתנו? מה משמעות הדבר באשר לעריכת הסוגיה?
   • מהו נוסח הברייתא של ראב"י בבבלי? השוו בינו ובין נוסח הברייתא בתוספתא.
   • מה עולה ממסקנת הסוגיה באשר ליחס בין ראב"י והמשנה?
3. רב – בבא בטענת אביו וראב"י היא:
   • באיזה שלב של הסוגיה מתבססת הטענה של רב שהמשנה היא ראב"י?
   • בחנו את האפשרות שנוסח הברייתא שעמדה לפני רב היא זו שבתוספתא.
4. עיינו ירושלמי שבועות עמ' 1368 שו' 35-33.
5. להרחבה – דיון על עריכת הסוגיה, על נוסח שונה שלה בספרות גאונים ופרשנותה, במאמרו של יואב רוזנטל, "'עיקריו ו'ענפיו' של בבלי שבועות מב ע"א-ע"ב", בתוך : מחקרי תלמוד ב', עמ' 525-517.