אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין

א. המשנה

1. עיינו במשנה שבועות מב: "אין נשבעין אלא על דבר… החלון חייב".
2. תנו את הדעת ליחס בין הכלל ובין הכיצד:
   • מה נראה יסוד הדין על פי הדוגמא שבכיצד?
   • איזה חלק של הכלל מודגם באמצעות הכיצד?
   • מה מוסיף כפל הדוגמאות של בית וכיס?
3. המונחים מדה משקל ומנין במשנה:
   • עיינו משנה שביעית פ"ח מ"ג ומשנה תרומות פ"א מ"ז.
   • עיינו משנה ביצה פ"ג משניות ו-ח.
4. המקור לדין:
   • מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מס' דנזיקין פרשה טו ד"ה כי יתן.
   • מג. תד"ה אלא על דבר (ובמקבילה בב"ק סג. ד"ה דבר שאינו מסוים).

ב. תוספתא

1. עיינו ברפרוף בתוספתא שבועות פ"ה הל' יא-יז. איזה ניסוח יש לכלל שם? מה פשר הפער בין הניסוח במשנה ובין הניסוח בתוספתא?
2. אני מעביר לעיונכם טבלה משווה של עדי הנוסח של תוספתא שבועות פ"ה הל' יא-יז.
3. תנו את הדעת:
   • ליחס בין הנוסחים.
   • לריבוי הדוגמאות המובאות בתוספתא להדגמת הכלל – מה פשר הריבוי? האם הגיוון מעמיק את הבנת הכלל?
   • מהו יסוד הדין כפי שעולה מעיון בתוספתא?

ג. סוגיית הבבלי

1. עיינו בסוגיית הבבלי מג. "אמר אביי… על חמש ליטרין".
2. יסוד מחלוקת אביי ורבא:
   • תנו את הדעת להיבט הטקסטואלי – מהן הקריאות השונות של אביי ורבא במשנה?
   • עיינו בתד"ה אלא אמר רבא ובר"ן על הרי"ף, כד. ברב אלפס, ד"ה מתני' זה אומר עד הזיז.
3. הברייתא המובאת בבבלי:
   • עמדו על מבנה הברייתא. מהו היחס בין הרישא ובין הסיפא? לאיזו צלע ברישא אין מקבילה? להרחבה – ר"י מיגאש ד"ה וכן נמי שנינו אזורה גדולה.
   • תד"ה לאו לאתויי בית זה מלא, ובהערות של גליון הש"ס על הסוגיה.

ד. רמב"ם

1. עיינו היטב ברמב"ם הלכות טעון ונטען פ"ד הל' א-ג.
2. שימו לב לעיצוב של הרמב"ם לנושא – הדוגמאות שהוא נותן לכלל, והאופן שבו הביא את הדוגמאות שבמשנה.