מראי מקומות

1. מקורות תנאיים – משנה סוכה ב, ד ובמקבילה בתוספתא סוכה ב, א. מי הם שלוחי מצווה ומה יסוד הפטור שלהם? מציע לבדוק את הישנות הביטוי בלשון התנאים.
2. תוספתא סוכה ב, ג – השוו את הברייתא למקבילתה בסוכה כו, א "תנו רבנו הולכי דרכים.. כריא דפירי" וברש"י ד"ה הולכי דרכים וד"ה הולכים לדבר מצוה. עיינו גם כה, א רש"י ד"ה שלוחי מצווה ותד"ה שלוחי מצווה.
3. סוגית בבלי סוכה כה. – למדו את הסוגיה כה, א, "מה"מ… אימא לא צריכא" (כה:). ממליץ לעיין במקבילה בברכת יא.
4. יש בסוגיה שני חלקים – הלימוד מק"ש והלימוד מטמא מת – האם הסוגיה מקורית לסוכה או מועברת ממקומות אחרים? מה יסוד הפטור של עוסק במצווה לפי כל דרשה?
5. הברייתא של חתן:
א. מה פשר הכפילות בין עוסק במצוה ובין חתן? עיינו ברש"י ד"ה ובלכתך בדרך ובתד"ה ובלכתך בדרך.
ב. על גרסת התוס' עיינו בתוספתא ברכות פ"א ה"ג (ליברמן עמ' 2) (להרחבה – תוספתא כפשוטה לברכות עמ' 4).
ג. בהמשך רב הונא לומד "מה דרך רשות". לאיזו גרסה הסברו מתאים יותר?
6. יסוד פטור חתן מק"ש:
א. משנה ברכות ב, ה; מה נראה יסוד הפטור במשנה זו?
ב. האם יש בזה להסביר את הכפילות של חתן ושל דרך?
ג. רמב"ם קריאת שמע ד:א – ראו את נוסח הדוס ואת נוסח כ"י הונטינגטון
7. מהלך דומה אירע לפטור מי שמתו מוטל לפניו ממצוות:
א. משנה ברכות ג, א – ראו את נוסח הדפוס ו את נוסח כ"י קויפמן. עיינו ברכות יז, א ובתד"ה פטור
ב. בראשית רבא נח: ו – השוו את נוסח מהדורת אלבק למהדורת וילנא.
8. רמב"ם פירוש המשנה אבות ב,א.
9. יכול לקיים שניהם – סוכה כה, א, תד"ה שלוחי מצוה; (להרחבה – ב"ק נו: תד"ה בההיא הנאה, עד "ושכיח הוא"); ריטב"א סוכה כה. ד"ה שלוחי מצוה; אור זרוע, ח"ב סימן רצט, עד "לא חייביה רחמנא". להרחבה – שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קפג (סימנים קסא, קסג).