תענית 34 - עוברות ומניקות בתעניות – הרב מאיר ליכטנשטיין

תוספתא תענית ב:יד – עוברות ומניקות מתענות ביום כיפור ובתשעה באב ובשלש תעניות שניות אבל לא בשאר תעניות. הסבר השיטה הוא ששלש תעניות שניות חמורות כיום כיפור וכל חמשת העינויין נוהגים בהם, ולכן נכון שדינם יהיה שווה לדיון יו"כ ותשעה באב אף ביחס לעוברות ומניקות. לכן מסתבר שהיה נכון שיתענו אף בשבע אחרונות, אלא שנפטרו מכך בגל הקושי לצום כל כך הרבה צומות. הסבר זה מוכח מהמשך התוספתא שקובעת שאסור לעוברות ומניקות לנהוג תפנוקים אף שאינן צמות, שפירושו שאף עליהן חלה חובה להיות כלולות בתענית
הגמרא מביאה 3 ברייתות, יש שתי נוסחאות מה העמדה שהסוגיה מאמצת. יש שגורסים שהיא מאמצת לקרוא את הברייתות כך שלא יתסרו אחת את השניה, ושיטתה ההלכתית כשיטת התוספתא. יש שגורסים שהיא מאמצת את הברייתא האמצעית, אלא שכן מתעוררת השאלה מיהי הברייתא האמצעית. הרי"ף קובע להלכה כשיטת התוספתא שמתענות רק בשלש אחרונות, אף שהוא אוחז בשיטה שהסוגייה מאמצת את הברייתא האמצעית שהיא קובעת בנוסח הסוגייה שלנו שמתענות באחרונות. לכן הריטב"א קובע שכנראה גרסת הרי"ף בברייתא האמצעית היתה אין מתענותלא בראשונות ולא באחרונות.
נוסח הרמב"ם בכ"י תימני סוטרו 117 הוא כשיטת הרי"ף. ברם בכל שאר עדי הנוסח של הרמב"ם פוסק שמתענות בשבע אחרונות. נראה שמדובר במהדורות, תחילה הרמב"ם פסק כרי"ף. כנראה הוא אחז בשיטה שהלכה כברייתא אמצעית והוא גרס כנוסח שלנו שהברייתא האמצעית קובעת שמתענות באחרונות, ולכן שינה את הפסיקה שלו.
הסבר השיטה הוא שעוברות ומניקות מתענות כי מדובר בתענית ציבור שכוללת את הציבור כולו, אף עוברות ומניוקת שבעצם כוללים אפילו את העוברים ותינוקות בצום [מזכיר את הצום בנינוה]. כבר עמדנו בשיעורים קודמים ששבע אחרונות בהן יוצאים לרחובה של עיר מגבירה את הציבוריות, ולכן רק הן כוללת עוברות ומניקות.