Shiur 33 – The Criteria for the Parshiyot of Keriat Shema
Prayer as relationship, not as request The memra "kol she'efshar lo levakesh rachamim al chavero ve'eino mevakesh nikra choteh" rests on Shmuel's declaration to Am Yisrael: chalila li me'chato la-Hashem mechadol lehitpallel ba'adchem. Shmuel does not describe failure to pray as a missed opportunity but as a sin, and the sin is defined by ability […]
שיעור 32 – סימנא מילתא וגדרי כהן משיח
מראי מקומות א. סימנא מילתא יב. "תנן רבנן אין מושחין את המלכים… לא נמשכה מלכותן". רקע – חולין צה: "והאמר רב כל נחש… אינו נחש", "תניא רבי שמעון… בנימין תקחו"; רמב"ן וראב"ד עבודה זרה וחוקות הגויים יא, ד-ה ובכסף משנה בשם הר"ן. מאירי הוריות יב. ד"ה כשמושחין; בית יוסף יורה דעה קעט בשם תשובת הרמב"ן; […]
Shiur 32 – Emet Ve-yatziv, Bowing in the Amidah, and Ha-Melech Ha-Kadosh
Berakhot 12a: Emet Ve-yatziv, Bowing in the Amidah, and Ha-Melech Ha-Kadosh The Sugya on daf 12a presents three statements of Rabbah bar Chinnana Sava in the name of Rav: one who did not say Emet ve-yatziv in the morning and Emet ve-emunah in the evening has not fulfilled his obligation; one who prays bows at […]
שיעור 31 – כשמן הטוב על הראש
מראי מקומות א. משיחת כהנים ומלכים יא: "ומי קשיש מיניה… אף אתה לא מעלת" כ"י יווני – רש"י שמות כט, ב; רש"י מנחות עד, ב ד"ה כי ותד"ה כמין כי; פירוש המשנה לרמב"ם מנחות ו, ג; רמב"ם כלי המקדש א, ט [מדור שינויי נוסחאות במהדרות שבתי פרנקל]; כשמן הטוב על הראש – רש"י כריתות ה:; […]
שיעור 30 – משיחת כהן משיח ומלך
מראי מקומות יא: "ת"ר שמן המשחה" עד יב. "למלך על ישראל". מי טעון משיחה – מה הסבר הדין שכהן גדול בן כהן גדול חייב משיחה משא"כ במלך בן מלך? [להרחבה – רשימות שיעורים להוריות יב. ד"ה והנה לגבי משיחת מלך] משיחת מלך בן מלך כשאר יש מחלוקת – רש"י כריתות ה: ד"ה בזמן ששלום; פירוש […]
Shiur 31 – Mismatched Intent Between Berakhot
Mismatched Intent Between Berakhot The sugya opens with a citation from the Mishnah: makom she'amru leha'arich eino rashai lekatzer, makom she'amru lekatzer eino rashai leha'arich. The Gemara then presents its central case: a person holding a cup of wine (kos dechamra) mistakenly believes it to be shechar. This confusion reflects the realities of Bavel, where […]
שיעור 29 – איזהו נשיא ואיזהו כהן משיח?
מראי מקומות א. איזהו נשיא יא. "תנו רבנן נשיא" עד המשנה יא:. מקורות ניתנו במטלה קודמת והם בקובץ 5. ב. המשנה – איזהו המשיח? יא: המשנה ראו בקובץ 6 את המקומות בתורה בהן מוזכר כהן משיח/ כהן גדול/ לבישת הבגדים משנה הוריות ג, ד; מגילה א, ט; מכות ב, ו; תוספתא הוריות ב, א; […]
Shiur 30 – Birkhot Kriat Shema: The Recitation in the Mikdash
Birkhot Kriat Shema: The Recitation in the Mikdash The Gemara on Berakhot 11b cites the Mishnah in Tamid, which describes a recitation of Kriat Shema in the Mikdash distinct from the one familiar from Masechet Berakhot. According to that Mishnah, the memuneh instructs the Kohanim: “Barechu bracha achat” — a single blessing before Kriat Shema, […]
שיעור 11- חובת הפיוס בין חובל לנחבל
מראי מקומות משנה בבא קמא צב., ובגמרא עד "אמר אברהם אל אבימלך"; תוספתא בבא קמא ט, כב. צג. "אמר רב חנן המוסר דין על חבירו… והכשירן הכתוב לגבי מזבח". צב. "כל אלו שאמרו דמי בושתו" – רש"י ד"ה אבל צער; ב"ק כז: רש"י ד"ה שלש עשרה; רמב"ם חובל ומזיק ג, ח; רא"ש ב"ק ג, ב; […]
Shiur 29 – Birkot HaTorah
Ahava Rabba as Birkat HaTorah: which bracha is primary? The plain reading assumes that Birkat HaTorah is the operative bracha and that Ahava Rabba merely substitutes for it. The relationship, however, may run in the opposite direction. Ahava Rabba is a bracha of uncertain dating, but it certainly existed already among the Tannaim, whereas Birkat […]
שיעור 28 – "מעם הארץ" פרט למשיח, נשיא ומשומד
מראי מקומות א. מעם הארץ פרט למשיח ולנשיא הוריות יא. "תנו רבנן מעם הארץ… קמ"ל" [ספרא ויקרא ד, כז]. נוסח הסוגיה – תוספות רא"ש ד"ה הכא במאי עסקינן רמב"ם שגגות טו, א; פירוש המשנה הוריות ב,א, שימו לב למהדורא קמא של פירוש המשנה; רבינו ברוך הספרדי הוריות ו: "והוא הדין… ולאו מופלא". כיצד רבנו […]
שיעור 10 – קטן ואשה שחבלו
מראי מקומות א. המשנה פז. המשנה, "חש"ו פגיעתן רעה… חייבין לשלם", וברש"י וברא"ש ח, ט. עימדו על היחס בין אישה ועבד ובין חש"ו. מה טיב הפטור בכל אחד מהם? ב. קטן לאחר שהגדיל מה משמע מפשט המשנה ביחס לחיוב קטן לאחר שהגדיל? צח: "הוה עובדא וכפייה… כשורא לצלמא" וברש"י ד"ה ואכפייה רפרם. אור זרוע לב"ק […]
שיעור 9 – בושת בסומא וחיובו במצוות
מראי מקומות א. בושת בסומא פו: המשנה "המבייש את הסומא… חייב"; פו. "מני מתניתין… ולא שנא הכי". פו: "המבייש את הסומא וכו', מני מתניתין" עד המשנה פז.. פו: תד"ה סומא ותד"ה מה להלן סומא לא; ראב"ד ד"ה אתיא; פז. תד"ה וכן היה רבי יהודה (הראשון). ב. חיוב סומא במצוות בנוסף לאמור בסוגייתנו – מגילה כד. […]
Shiur 28 – Birkhot Kriat Shema
Performing like the opposing school: does it fulfill the obligation? The question left from the previous shiur is whether one who recites Kriat Shema in the manner of the school he does not follow has discharged his obligation. According to Rav Yechezkel, both alternatives are valid: one who acted like Beit Shammai has fulfilled, and […]
שיעור 27 – צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם
סיכום הנשיא כמשרת: יסוד הענווה כתנאי להכרה בטעות יסוד הדרשה ״אשר״ כ״אשרי״ הוא ההבנה שיכולתו של הנשיא להודות בשגגה אינה מובנת מאליה, וטעונה ביאור. במלכות הקדומה המלך הוא החוק עצמו, ולכן אין הוא מסוגל מבחינה מושגית לטעות — דבריו הם הנורמה. ההכרה בטעות אפשרית רק כאשר המנהיג תופס את עצמו ככפוף לדבר שמעליו, כעבד וכמשרת […]
Shiur 27 – The Position and Time of Kriat Shema in the Dispute of Beit Shammai and Beit Hillel
Position or Time? The Two Readings of “Uveshochbecha Uvkumcha” According to Beit Shammai: “beshochbecha” denotes lying down and “uvkumcha” denotes standing. According to Beit Hillel: these words denote the time when people lie down and the time when people rise. The Gemara frames the reasoning of Beit Shammai sharply: had the Torah wished to designate […]
שיעור 26 – אשר נשיא יחטא: גדולה וחטא
מראי מקומות א. יחידת הלימוד השבועית הוריות י. המשנה, וסוגיית גמרא עם רש"י עד "דשני קרא בדיבוריה" (י:). ב. רבי שמעון רש"י ד"ה ר"ש אומר; ירושלמי הוריות ג, ב, "חברייה אמרין… גדולתו". שימו לב למחלוקת האם ר"ש חולק גם על המשנה הראשונה של הפרק בדין נשיא שחטא ועבר נגדולתו. ג. אשר נשיא יחטא – גזירה? […]
שיעור 8 – שבת
מראי מקומות פג: המשנה, "שבת רואין אותו… ודמי רגלו", וברש"י ד"ה שבת תוספתא בבא קמא ט, ב-ג בבא קמא פה: תנו רבנן שבת" עד "פלוגתא דאביי ורבא" (פו.) לקתה מידת הדין – האם שאלת הגמרא על העבר או על העתיד?ראו רש"י, תוספות ד"ה דכי מתפח [מומלץ גם ד"ה רואין אותו], ראב"ד ורשב"א רא"ש בבא קמא […]
שיעור 7 – בושת
מראי מקומות א. המקור דברים כה, יא-יב, וברש"י ובראב"ע. ספרי דברים רצג; ספרא אמור כ, ג ובפירוש הראב"ד. פג: רש"י ד"ה והמתבייש; רמב"ם חובל ומזיק א, ט. ב. דרך השומא פג: המשנה "בושת… והמתבייש". רמב"ם נערה בתולה ב, ד-ה; שיטה מקבצת פה. ד"ה וכתב הרמ"ה; שיטה מקובצת פג: ד"ה וכתב הרמה" ז"ל בפרטיו. ג. הסוגייה […]
שיעור 6 – ריפוי
מראי מקומות שמות כא, יח-יט, אונקלוס, רש"י ורמב"ן. משנה פג: "ריפוי… אינו חייב לרפאתו". פה. "ת"ר עלו בו צמחים… וקרו לי". בבא קמא צא. "ת"ש חמשה דברים אומדין… כל מה שאמדוהו" [תוספתא בבא קמא ט, ג "ובכולן שמין… עד שיבריא"]. פה. תד"ה עלו בו ותד"ה פשעת; רמב"ם חובל ומזיק ב, יד-יח. עלו בו צמחים: האמור […]
שיעור 5 – צער
מראי מקומות א. הפסוקים בתורה שמות כ"א, כב-כה. פירוש כויה, פצע וחבורה – רש"י, רשב"ם וראב"ע. מה המכנה המשותף של החבלות בפסוק זה לעומת החבלות בפכ"ד? (להרחבה – רמב"ן לפכ"ד). ב. מקורות יסוד מכילתא דר"י, מה' הורוביץ-רבין, עמ' 278 שו' 1, "כויה… תחת כויה" (שו' 6). ב"ק פד: "צער שלא במקום נזק… לדמים יתרים". ב"ק […]
Shiur 26 – The End of Zman Kriat Shema shel Shacharit
Peticha The Mishnah sets the zman for Kriat Shema shel shacharit at shalosh sha’ot, the view of Rabbi Yehoshua, and one who reads thereafter “lo hifsid, ke-adam ha-kore ba-Torah.” The Halakha follows Rabbi Yehoshua. Three questions run beneath this: how the ruling reconciles with the recommendation of Vatikin at netz, what the Torah intends by […]
Shiur 25 – The Actions of King Hezekiah and the Foundations of Divine Service
The Actions of King Hezekiah and the Foundations of Divine Service The Tannaitic tradition (Berakhot 10b) enumerates six specific actions performed by King Hezekiah. This list is divided into two categories: three actions for which the Sages of his generation expressed their approval (hodu lo), and three for which they withheld their approval and were […]
שיעור 25 – מבט למשניות פרק שלישי; כהן משיח ונשיא שעברו
מראי מקומות א. השלמת פרק שני נפתח את השיעור בהשלמת הסוגיה האחרונה בפרק שני, ט:, על דין הנשיא בקרבן עו"י ב. משניות פרק שלישי אני מציע לכם לעיין במשניות הפרק, לעמוד על התוכן והמבנה. בקבץ המצורף מובא גם תוספתא פרק ב וטבלה משווה בין המשנה ובין התוספתא ג. כהן משיח ונשיא שעברו ט: המשנה וסוגיית […]
שיעור 24 – נשיא ומשיח בעולה ויורד
סיכום פתיחה המשניות שבסוף הפרק (ח׳ ע״ב–ט׳ ע״א) פורסות את דיני הקורבנות של ויקרא ד׳–ה׳ ובוחנות אותם לאור ארבע הדמויות שבפרשה. דיני המשנה הם אלו: על שמיעת הקול, על ביטוי שפתיים ועל טומאת מקדש וקודשיו אין בית דין חייבים; בחיוב הנשיא נחלקו רבי יוסי הגלילי הפוטרו ורבי עקיבא המחייבו חוץ משמיעת הקול; באשם תלוי חייבים […]
שיעור 4 – תשלומי חבלה בבבל
מראי מקומות א. הסוגיות ב"ק פד. "ההוא תורא דאלס ידיה דינוקא… בשן ורגל דמועדין מתחילתן". סנהדרין ב. תחילת המשנה, ובגמרא ב: "אטו גזילות… שלא תנעול דלת בפני לווין". גיטין פח: "אביי אשכחיה לרב יוסף… לא עבדינן שליחותייהו". ב. הצורך במומחים מדאורייתא והכשר הדיוטות מדרבנן סנהדרין ב: תד"ה ליבעי נמי מומחין. חידושי הרמב"ן לסנהדרין "וראיתי בתוספות… […]
שיעור 23 – חיוב פר העלם דבר בעשה ולא תעשה במקדש ובנדה
מראי מקומות א. ח. – מניין שבמדבר טו עוסק בע"ז? ח. "דכ"ע מיהת… כדשנינן מעיקרא" אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום – מורה הנבוכים ב, לג; רמב"ן על התורה שמות כ,ב; יט, כ; השגות הרמב"ן לספר המצוות שורש א' ד"ה וטרם אתחיל מצוה שנאמרה תחילה – רש"י ד"ה למן היום; להרחבה – באר שבע, מרומי […]
Shiur 24 – The Soul as Divine Image, Prayer as Relationship, and the Limits of Hishtadlus
Opening The Gemara on Daf Yud Amud Alef completes the Aggadic passage centered on David HaMelech and Barchi Nafshi, then transitions to a sustained discussion of Chizkiyahu Melech Yehuda and the conversation between king and prophet recorded in Melachim Bet chapter 20. The sugya opens two large questions simultaneously: what is the deeper structure of […]
שיעור 22 – אין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת
מראי מקומות א. אֵין חַיָּיבִין, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת הוריות ח. המשנה וסוגיית הגמרא עליה. סוגיות מקבילות ביבמות: ג: "מנא הני מילי… אסורה ליבם"; ח: "גופא רבי אומר…צרות ועריות"; שם, "ורבי האי עליה… קמ"ל". ירושלמי הוריות ב, ד. סוגיות נוספות שקשורות בנחלוקת רבי וחכמים: שבועות יג. "דתניא רבי אומר… שעונה בה".; מכות יג: […]
שיעור 21 – שגגת עבודה זרה
מראי מקומות א. המשנה ז: וסוגיית הגמרא הוריות ז: המשנה וסוגיית הגמרא שעליה ירושלמי הוריות ב, ג ב. שגגת עבודה זרה במדבר טו, כב-לא עמדו על תוכן הפרשה ויחסה לויקרא ד; מומלץ לעיין ברש"י וברמב"ן על הפרשה; חישבו על מיקום הפרשה הזאת בתוך החטיבה בה היא משובצת. כהן גדול – אשמח להצעות למשמעות דין כהן […]
Shiur 23 – Aggadah: Prayer, Poetry, and the Praise of David HaMelech
I. Why Is יהיו לרצון Said After Shemoneh Esrei, Not Before? The pasuk יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי could logically serve either as an opening prayer before davening — "may what I am about to say find favor" — or as a closing one. The Gemara notes the dual implication […]
Shiur 22 – The Zman of Kriat Shema Shel Shacharit – Rishonim
Opening: The Triangle of Sugyot The continuation of the discussion of the zman of Kriat Shema shel shacharit confronts a structural difficulty. Three sugyot in Shas appear to give different accounts of when Kriat Shema is to be recited: the sugya here in Berakhot Tet amud bet, the earlier sugya on Daf Chet amud bet […]
התפילה בשבת
פתיחה מדי יארצייט של אבי מורי, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, אני מדובב את שפתותיו בקבר על ידי עיון באחד ממאמריו, ובעקבות דבריו להמשיך ולעיין בנושא בכוחות עצמנו – מכוחו ומכוח כוחו. השנה בחרתי לעיין יחד במאמרו "תפילה בשבת", שנדפס במקורו בספר "שיח יצחק" לזכר יצחק לביא ז"ל, תלמיד ישיבת הר עציון, שנפל על משמרתו […]
שיעור 3 – אופי תשלומי חבלה
מראי מקומות א. אופי תשלומי חבלה בדף זה נעיין בשאלה היסודית של אופי חיובי תשלומי חבלה – האם הם תשלומי ממון בדומה לתשלומי נזק או האם בעלי אופי אחר (יוגדר בהמשך). נעיין בשאלה זו לאור דברים שלמדנו בדף מקורות מס' 2: הלימודים השונים לכך שעין תחת עין הנו תשלום ממון שיטת ר"א כפי שהיא מוסברת […]
Shiur 21 – Zman of Kriat Shema Shel Shacharit – The Sugya
Opening: The Question of the Mishna The second Mishna of Masechet Berakhot turns to the question of the zman of Kriat Shema shel shacharit, paralleling the opening Mishna which addressed Kriat Shema shel arvit. The Mishna offers a series of markers for the onset of the zman — mishe-yakir bein tekhelet le-lavan, and in the […]
שיעור 2 – עין תחת עין ממון
מראי מקומות מקורות יסוד: ב"ק פג: "אמאי עין תחת עין… אלא במזיק". ירושלמי ב"ק פ"ח ה"א, ו' ע"ב, "כתיב עין תחת עין… שאינו משלם אלא ממון". מכילתא דר' ישמעאל, מה' הורוביץ-רבין עמ' 277. מכילתא דרשב"י, מה' אפשטיין-מלמד, עמ' 176 שו' 22 "בן עזאי אומר… כפר לאיברין". ספרא פרשת אמור פרק כ' הלכה ז' (מה' וייס […]
שיעור 20 – הוראת כהן משיח לעצמו ועם הציבור
סיכום פתיחת הסוגיה: גדרי הוראת כהן משיח לעצמו ועם הציבור במשנה השנייה של הפרק השני אנו באים לדון ביחס שבין הוראת הכהן המשיח לעצמו לבין הוראתו במסגרת הציבור. המשנה קובעת: "הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו – מתכפר לו בפני עצמו. הורה עם הציבור ועשה עם הציבור – מתכפר לו עם הציבור". לכאורה, הרישא של […]
Shiur 20 – Take Something From Egypt: Partnership, Providence, and the Meaning of the Exodus
I. Opening: The Central Sugya The sugya at the bottom of Berakhot Tet Amud Alef addresses the episode of she'elat keli kessef u'keli zahav — the command to Bnei Yisrael to request silver and gold vessels from the Egyptians before leaving Mitzrayim (Shemot 11:2). The school of Rabbi Yannai establishes that the word na denotes […]
והיא שעמדה לאבותינו ולנו
פתיחה "וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ" פוגש אותי בפסח תשפ"ו בעוצמה מיוחדת, שכן שני צדיו מבטאים את מה שאנו חווים במלחמה הארוכה שפרצה בשמחת תורה תשפ"ד: הן שעומדים עלינו לכלותנו, והן שהקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. נבקש להתמקד במילים "לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ". משפט זה הוא חלק ממגמה כללית בהגדה – להורות שאין זה סיפור חד-פעמי מן העבר […]
Shiur 19 – Achilat Pesachim and the Machloket of Rabbi Elazar ben Azariah and Rabbi Akiva
I. Opening: The Sugya of Rabban Gamliel and His Sons The Gemara on Berakhot 9a opens with the well-known narrative of Rabban Gamliel's sons, who returned from a wedding after midnight and posed a sheela to their father regarding Kriat Shema. The Gemara asks: why had they never previously discussed this question with their father? […]
שיעור 19 – פתיחה לפר כהן משיח: הוראת כהן משיח לעצמו כהוראת בית דין לציבור
מראי מקומות א. פתיחה לפרק שני מקראות – ויקרא ד,ג: מה פירוש הביטוי "לאשמת העם"? מוזמנים לעיין בקובץ "ויקרא פרק ד – טבלה משווה", ולהתרשם מהשוואה בין פר כהן משיח ובין שאר הקרבנות בפרק. מי "בן הזוג" של פר כהן משיח? משנה – משנה הוריות פרק ב – עמוד על תוכן ומבנה הפרק. תוספתא הוריות […]
שיעור 1 – פתיחה לפרק החובל – מקראות ומשנה
מראי מקומות א. פרשיות חבלה בתורה הפרשיות: שמות כ"א, יח-יט שמות כ"א, כב-כה ויקרא כ"ד, יח-כ דברים כ"ה, יא-יב שימו לב ל- פשט המקראות; הפיצול של פרשיות חבלה; המיקום שלהן בתוך היחידות בהן הן מופיעות. ב. משנה בבא קמא פרק ח למדו בבקיאות משנה בבא פרק ח', עמוד על תוכן הפרק והמבנה. נקודות לעיון: סדר […]
Shiur 18 – The Boundaries of Zman Kriat Shema: Astronomical Time vs. Sociological Time
The Two Baraitot and Their Apparent Contradiction The Gemara on Berakhot 8b cites two baraitot in the name of R. Shimon bar Yochai: First baraita: One may recite Kriat Shema twice — once before amud hashachar (fulfilling Arvit) and once after amud hashachar (fulfilling Shacharit). Second baraita: One may recite Kriat Shema twice — once […]
שיעור 18 – מת אחד מהציבור או מבית דין
מראי מקומות ו. "תנו רבנן מת אחד מן הציבור" עד סוף הפרק [נוסח כ"י פריז בקובץ 17]; ירושלמי הוריות א, ח, "רבי יוחנן בעי… חייבין". ראו את הבדלי הנוסח והפרשנות ברש"י ובתוספות רא"ש על הדיון על הכהנים ורב אחא בר יעקב – שימו לב למחלוקת שלהם באשר למסקנה האם הצעת רב יוסף נדחית. בקובץ 18 […]
ארבע כוסות
גדר מצוות ארבע כוסות: בין חובת הכוס לחובת השמחה והחירות פתיחה: מהותה של מצוות ארבע כוסות בבואנו לבחון את מצוות ארבע כוסות בליל הסדר, עלינו להבין תחילה את מקומה בתוך מבנה הפרק העשירי במסכת פסחים. המשנה קובעת שאפילו עני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. לשון המשנה "לא יפחתו" מלמדת כי מדובר בשיעור […]
מרור
א. מצות מרור מן התורה וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ [שמות י"ב:ח] אכילת מרור אינה מצוה מן התורה בפני עצמה אלא תלויה היא באכילת הפסח, שמצות עשה אחת לאכול בשר הפסח על מצה ומרורים [רמב"ם חמץ ומצה ז, יב] בתורה אין מצווה עצמאית לאכול מרור; 'יאכלהו' מוסב על הפסח, והתורה מצווה לאכול […]
שיעור 20 – ברכות המצוות
מראי מקומות א. השלמת העיון בסוגייה סכמו את ההבדל בהסבר מסקנת הסוגייה לדעת רש"י ולדעת הרמב"ם לימדו את חידושי הרמב"ן על הסוגייה ואת המכריע סימן סא ב. מתי מברכים ברכות המצוות? האמור בסוגייה ז: מנחות לה: 'אמר רב שמואל בר בידרי… ועד שעת קשירה'. ירושלמי ברכות ט:ג, 'מצות מאימתי… ייבה' רמב"ם ברכות א:ג [ריטב"א פסחים […]
שיעור 19 – הבודק צריך שיברך
מראי מקומות א. הסוגייה פסחים ז., 'אמר רב יהודה הבודק צריך שיברך… והלכתא על ביעור חמץ' [עדיף להמשיך עד 'על הטבילה'] עם רש"י ותוספות. מהו החידוש של רב יהודה? ז. רבנו דוד ד"ה אמר רב יהודה; רא"ש פסחים א:י; אור זרוע רנו, שמעתי אומרים… מכשול מדרך' [להרחבה למטיבי לכת – ז. פני יהושע וצל"ח ד"ה אמר […]
שיעור 18 – הבודק צריך שיבטל
מראי מקומות א. הסוגייה ו: 'אמר רב יהודה אמר רב הבודק… שמע מינה' ראו נוסח כ"י תימני [משתקף גם בפירוש ר"ח וברי"ף] ב. גזירה שמא ימצא גלוסקמא יפה רש"י ד"ה ודעתו עליה; תד"ה ודעתיה; דברי הרמב"ן על ביטול מ'ונראין הדברים'; רבנו דוד ד"ה גזירה שמא ימצא כא. תד"ה ואי אשמעינן [להרחבה – ו: תוס' ר"ש […]
שיעור 17 – בדיקת חמץ
סיכום מהותה של בדיקת חמץ וגדריה ההלכתיים גדר מצוות בדיקת חמץ: ביעור המציאות או שינוי מעמד הנכס ביסוד מצוות בדיקת חמץ, עוד קודם הדיון בפרטי הסוגיה בגמרא, יש לעמוד על המטרה היסודית של הבדיקה. לכאורה, הבדיקה באה להתמודד עם האיסורים דאורייתא של "בל ייראה" ו"בל יימצא". אולם, לאחר דברי הגמרא בדף ד' ש"מדאורייתא בביטול בעלמא […]
שיעור 16 – ביטול חמץ
מראי מקומות א. ביטול ויחסו לבדיקה וביעור משנה פסחים א:א-ה, ב:א; משנה פסחים ג:ז; תוספתא פסחים ג:יב; מכילתא דרשב"י שמות יג,ז; ספרי דברים פיסקא קלא ד"ה לא יראה לך שאר בבלי פסחים ד: "כיון דבדיקת חמץ מדרבנן… בדרבנן"; ו: "אמר רב יהודה אמר רב… שיבטל"; ירושלמי פסחים ג:ז, 'אמר רבי יוסה… פסחו; ב. רש"י ד"ה […]
שיעור 15 – מפרש ויוצא בשיירה
מראי מקומות א. מקורות יסוד תוספתא פסחים א:ד בבלי פסחים ו. 'ואמר רב יהודה אמר רב המפרש… זקוק לבער' [3 שורות מלמטה]. ירושלמי פסחים א:א, 'היוצא לפרש… ולא יחזור ב. סוגיית הבבלי שימו לב למחלוקת הכפולה בין אביי ורבא בקודם ל' ובתוך ל'- מה המחייב לבדוק במפרש בשיירה? 'אי דעתו לחזור אפילו מראש השנה נמי' […]
שיעור 11 – הגדרת מעשה הבישול ושיעורו בבשר בחלב בהשוואה להלכות שבת
סיכום פתיחה: מהות הבישול בבשר וחלב לעומת הלכות שבת בבואנו להגדיר את איסור הבישול בבשר בחלב, השאלה המרכזית הניצבת לפתחנו היא הגדרת מעשה ה"בישול" האסור מן התורה. האם התורה אסרה רק את צורת הבישול הקלאסית – בישול בנוזל – או שמא כל צורת הכנה בחום, כגון טיגון, צלייה, עישון או בישול בחמי טבריה, נכללת בגדר […]
שיעור 10 – הגדרת בישול בבשר וחלב – בין צירוף החפצא לדרכי ההכנה השונות
מראי מקומות א. שיעור הבישול המקורות לעיל ב4 בנדון – התוספתא, הגמרא חולין קח: ורש"י וריטב"א. רקע קצר על שיעור בישול כמאכל בן דרוסאי: שבת יט: המשנה והגמרא שעליה כ. עד "וקטומה", וברש"י ד"ה בן דרוסאי. רמב"ם שבת ה', ט. דיונים באחרונים – מהו השיעור, מהו הסבר אפשרי לחילוק בין התחומים, האם יש איסור אכילה […]
שיעור 9 – הגדרת בישול בבשר וחלב
מראי מקומות הגדרת בישול של בשר בחלב א. פתיחה בימים הקרובים נעסוק בליבון הגדרת בישול של בשר בחלב. אין בפרקנו סוגיה בנדון, והלימוד ייעשה במקורות מחוץ למסכת ובעיקר תוך השוואה לתחומי הלכה נוספים. נבחן האם הגדרת בישול אחידה בתחומים השונים או האם יש ייחוד להגדרת בישול של בשר בחלב. בתחילת הדרך מומלץ שתחשבו באילו תחומים […]
Shiur 17 – Rava's Guidance to His Sons
Rava's Guidance to His Sons: Foundations of Education, Prudence, and Derech Eretz I. Rava's Practical Counsel: Three Dimensions of Proper Conduct When examining the guidance that the Sages offered their children, the teaching of Rava to his sons (Berakhot 8b) presents a model of education that spans three levels of human existence: physical safety and […]
שיעור 8 – פסקי הרמב"ם על בשר חיה בחלב
מראי מקומות א. פסק הלכה קד:, תד"ה עוף וגבינה, מהאמצע, "והעולם נהגו שלא לאכול". רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פ"ט הלכות כו-כז. חידושי הרמב"ן לחולין קד: ד"ה וכלפי. רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פ"ט הלכות ג-ד (מצורף הנוסח גם של כתבי יד תימניים).. רמב"ם הלכות ממרים פ"ב ה"ט. ראו את נוסח ההלכה של רבי יהושע הנגיד (נכדו […]
שיעור 7 – בשר עוף בחלב בפסקי הרמב"ם
מראי מקומות א. מקורות חז"ל חזרו ועיינו במקורות ממדרשי ההלכה על בשר חיה ועוף – רבי יונתן, רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי במכילתא דר"י ובמקבילות. משנה חולין פרק ח' – למדו את האמור בפרק בנדון. מהו לדעתכם היחס בין תחילת הפרק ובין המשכו ביחס לחיה ועוף? סוגיות הבבלי: הסוגיה על המשנה הראשונה קג:-קד:. שימו לב […]
שיעור 6 – בשר עוף בחלב בסוגיות; למה יש גזירות בבשר וחלב?
גדרי איסור בשר בחלב: מעמד חיה ועוף ושיטת הגזירות סוגיית בשר בחלב, הפותחת בפרק "כל הבשר", מציבה בפנינו שתי שאלות יסוד השזורות זו בזו: הראשונה היא שאלת המעמד ההלכתי של בשר חיה ובשר עוף – האם איסורם מהתורה או מדברי סופרים. השנייה היא הבנת המנגנון של ריבוי הגזירות בפרק זה, והתהליך שבו הציווי המקראי המצומצם […]
שיעור 5 – משנה ותוספתא חולין פרק ח'
גדר האיסור של בשר בחלב: עיון במבנה הפרק, ביחס בין המשנה לתוספתא ובמעמד העוף והחיה מבנה הפרק ומהותה של "משנה קדומה" בבואנו לבחון את פרק "כל הבשר" במסכת חולין, עלינו לעמוד תחילה על המבנה הפנימי שלו ועל מיקומו בתוך הסדר הכללי של המסכת. יש לשים לב כי בבסיס הפרק עומד משפט יסודי, מעין "משנה קדומה", […]
שיעור 4 – מבט למשנה חולין
חולין בסדר קודשים – מהות המפגש בין חול לקודש בבואנו לעסוק במסכת חולין, השאלה הראשונה המתעוררת היא עצם שיבוצה בסדר קודשים. על פניו, יש כאן פרדוקס מובנה: מסכת שעוסקת בחולין, דהיינו בשחיטה ובאכילה שאינה קשורה למקדש, מוצאת את מקומה דווקא בסדר העוסק כולו בעבודת הקורבנות. אולם, מבט מעמיק מגלה כי אין זה מקרה, אלא אמירה […]
שיעור 3 – בשר בחלב במדרשי ההלכה
יסודות איסור בשר בחלב: עיון במדרשי ההלכה ובגדרי הדין פתיחה: בין פשט המקרא למרחב ההלכה בבואנו לעסוק בפרשת בשר בחלב מתוך אספקלריית מדרשי ההלכה, עלינו להבחין תחילה במתח המובנה שבין לשון המקרא לבין מסורת התורה שבעל פה. המקרא נוקט בלשון "גדי בחלב אמו", ניסוח המצמצם לכאורה את האיסור למין מסוים ולסיטואציה ספציפית. אולם, בעלי המדרש […]
שיעור 2 – פרשני התורה על "לא תבשל גדי בחלב אמו"
גדר איסור בשר בחלב – בין פשט המקרא למדרש ההלכה אופיו הייחודי של איסור בשר בחלב בבואנו לעיין בפרשיות התורה העוסקות באיסור בשר בחלב, עומדת לנגד עינינו בראש ובראשונה העובדה כי מדובר באיסור יחידאי בלשונו ובניסוחו. התורה אינה נוקטת בלשון איסור אכילה המצויה בשאר מאכלות אסורות, אלא בוחרת בלשון "בישול": "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". […]
שיעור 1 – פסוקי בשר בחלב בתורה בשמות ובדברים
מראי מקומות עיינו בפסוקי איסור בשר בחלב בתורה, ובפרשנים על פסוקים אלו (רש"י, רשב"ם, ראב"ע ורמב"ן): שמות כ"ג, יט. שמות ל"ד, כו. דברים י"ד, כא. פרשני התורה עסקו בטעם האיסור ולכן אני מציע לעיין ברמב"ם במורה הנבוכים ח"ג פמ"ח. תנו את הדעת למיקום הלאו בתורה ולניסוחו, ולהסברים השונים של הראשונים לטעם האיסור, ולחזרה של התורה […]
שיעור 17 – כפרה למתים
מראי מקומות א. קהל לא מת ה: "תניא ר"ש אומר" עד "הוראת שעה היתה"; ברייתות בספרא ויקרא ד, ג ובתוספתא פרה א, ב; סוגיה מקבילה בתמורה טו:. יש טבלה משווה בין הסוגיות בקובץ 17. כפרה למתים – רש"י מעילה י: ד"ה מתני' ולד חטאת; ספרי דברים כח, ח ובעמק הנצי"ב; שבלי הלקט סימן פא הוראת שעה […]
Shiur 16 – Torah and Prayer
I. "Ohev Hashem Sha'arei Tzion" — Rav Chisda's Drasha The pasuk reads: Hashem loves the gates of Zion more than all the dwellings of Yaakov. Rav Chisda reinterprets: "Sha'arei Tzion" does not mean the physical Jerusalem, but sha'arim hametzuyanim b'halacha — places marked and distinguished by Torah learning. Hakadosh Baruch Hu loves Torah study more […]
שיעור 16 – שבט אחד איקרי קהל
מראי מקומות א. השלמת העיון באיבעיות ה: ירושלמי הוריות א, ז ""תני רבי אלעזר… רוב שבטים" שיטת רש"י בר"ש – מה היחס בין המקורות השונים, משנה וברייתות, לדעת רש"י? מה הסברה של שיטת ר"ש? פירוש המשנה לרמב"ם הוריות א, ה – שימו לב לחידוש שלו בשיטת ר"ש במיעוט שבטים ורוב הקהל. מה הסבר השיטה? מטיבי […]
Shiur 15 – Centrality of Tefillah be-Tzibbur and more
Confronting the Wicked, Keviat Makom for Tefillah, Shimush Talmidei Chakhamim, and the Centrality of Tefillah be-Tzibbur The Gemara on daf zayin amud bet continues a series of memrot transmitted by Rabbi Yochanan in the name of Rabbi Shimon ben Yochai. The central topics addressed here are: (1) the permissibility and parameters of confronting the wicked […]
שיעור 15 – נודעה החטאת ולא שיודעו החוטאין
מראי מקומות א. ונודעה החטאת ולא שייודעו החוטאין ספרא ויקרא ד, יד "ידעו שהורו וטעו… החוטאין". רקע ביחס לקרבן יחיד – משנה כריתות ד, ב; ספרא ויקרא ד, כג; כריתות יא: המשנה "שנים אומרים… פטור", ובגמרא "דתנו רבנן או הודע… מכל מקום". ה. "תנו רבנן ידעו שהורו… ולא שידעו החוטאין" וברש"י רמב"ם שגגות יד, ד; […]
Shiur 14 – Providence, Gratitude, and the Names That Shape Destiny
The Discovery of Divine Mastery: Providence, Gratitude, and the Names That Shape Destiny The sugya on Berakhot 7a–7b weaves together a series of aggadic memrot of Rabbi Yochanan in the name of Rabbi Shimon ben Yochai, all revolving around a single axis: the nature of the relationship between the Hakadosh Baruch Hu and the world […]
שיעור 14 – המחלוקת המשולשת של התנאים כמה פרים מביאים
מראי מקומות א. ר"מ ור"ש הערת פתיחה – ר"ש במשנה משיק לר"מ ור"י ולכן העיון בו יאיר גם את שיטתם. נפתח בהשלמת העיון בסוגייה ה. – הסבר הגמרא לדרשות התנאים, כמה קהלים כתובים, שימו לב לגרסאות השונות בר"מ. יש מקורות בדף 13. הפר הציבורי בשיטת ר"מ ור"ש – מי מביא אותו? ראו רש"י בפירושו למשנה. […]
שיעור 30 – איטר ומי שיש לו שני ראשים
גדרי איטר יד בתורה ובדברי חז"ל בבואנו לבחון את מעמדו של האיטר (שמאלי) במרחבי ההלכה, אנו מוצאים כי ספרות חז"ל כמעט ואינה עוסקת בו באופן ישיר, מלבד בשני הקשרים מוגדרים: האחד הוא בהלכות תפילין – באיזו יד יניח האיטר את תפיליו, והשני הוא במסכת בכורות (דף מה, ע"ב) לעניין פסולי כהונה, שם נפסק שכהן איטר […]
שיעור 29 – תפילין על יד שמאל
גדר מצוות תפילין ביד ובראש: יד שמאל, דין איטר וגדר מקום ההנחה בסוגייתנו במנחות (דף ל"ז עמוד א') אנו באים לברר את גדרי הנחת התפילין, הן מצד המיקום המדויק בגוף והן מצד זהות היד המיועדת להנחה. מעיון בלשון הכתובים ובדברי התנאים עולה כי בחירת יד שמאל משקפת הבנה עמוקה במהות המצווה – האם הדגש הוא […]
שיעור 28 – מקום הנחת תפילין של יד: למה מניחים על יד שמאל?
פתיחה בבואנו לדון בסוגיית מקום הנחת התפילין, כפי שהיא עולה מן הגמרא במסכת מנחות (לו ע"ב) וממדרשי ההלכה, אנו ניצבים בפני פער מובנה בין פשט לשון המקרא לבין המסורת כפי שנתגבשה בתורה שבעל פה. המקרא נוקט בלשון "וקשרתם לאות על ידך" ו"לטוטפות בין עיניך", מונחים שלכאורה מכוונים אל גב היד (מקום השעון) ואל המצח ממש. […]
שיעור 27 – משמוש בתפילין
גדר מצוות תפילין – מעשה הנחה או הוויה תמידית ביסוד הבנת מצוות תפילין עומדת שאלה יסודית: האם מדובר במצווה הממוקדת במעשה ההנחה, כמעשה חד-פעמי המגדיר את קיום המצווה, או שמא מדובר במצווה המגדירה מצב של "הוויה תמידית". חקירה זו אינה רק תיאורטית, אלא היא משתקפת ישירות בדברי הגמרא במסכת מנחות (לו ע"ב), המביאה את דברי […]
שיעור 26 – הנחת תפילין בחול המועד
פתיחה בדיון על אודות זמן הנחת תפילין, יש לבחון את מעמדם של ימי חול המועד. סוגיה זו, מהווה המשך ישיר לבירור פטור שבת ויום טוב ממצות תפילין, ואין לה התייחסות מפורשת לה בתלמוד הבבלי ובדברי הרמב"ם. הטור (אורח חיים סימן ל"א) מסכם את המבוכה בשאלה זו בציינו כי בעוד ששבת ויום טוב אינם זמן תפילין, […]
שיעור 25 – הנחת תפילין בשבת וביום טוב
פתיחה: שאלת רציפות המצווה בשבתות וימים טובים ביסוד הדיון בזמני הנחת תפילין ניצבת השאלה המרכזית בדבר אופייה של מצוות תפילין: האם מדובר במצווה תמידית המגדירה את מצבו של האדם מישראל בכל עת, או שמא מדובר בפעולת מצווה התלויה בזמנים מסוימים. בבחינת זמני הלילה, עלה הצורך לגשר בין השאיפה לרציפות גמורה של "וקשרתם לאות" לבין המציאות […]
שיעור 24 – תפילין בלילה: המשך
מהותה של מצוות תפילין: בין מעשה הנחה להוויה מתמשכת בבואנו לבחון את שאלת זמן הנחת תפילין בלילה, עלינו להקדים ולעמוד על שורש הגדרתה של מצוות תפילין. קיימת בבסיס הסוגיה שאלה יסודית: האם מצוות תפילין היא 'מעשה מצווה' המבוצע בזמן מסוים, בדומה לנטילת לולב או תקיעת שופר, או שמא מדובר ב'מציאות והוויה' שבה האדם נמצא, בדומה […]
שיעור 23 – תפילין בלילה: מצות תפילין כמעשה הנחה או מצווה תמידית
פתיחה: מהות המצווה – פעולה או מצב? סוגיית זמן הנחת תפילין, ובפרט שאלת הנחתן בלילה, בשבתות ובימים טובים, אינה שאלה טכנית-הלכתית בלבד העוסקת בלוח הזמנים. בבסיסה של סוגיה זו עומדת חקירה יסודית במהותה של מצוות תפילין: האם מדובר במצווה של 'מעשה' – פעולה שאדם נדרש לבצע בזמן מוגדר, בדומה לנטילת לולב או תקיעת שופר; או […]
שיעור 22 – סח בין תפילין של יד ובין תפילין של ראש חוזר מערכי מלחמה
גדר האיסור של סח בין תפילה לתפילה ומשמעותו בעורכי המלחמה סוגיית "סח בין תפילה לתפילה" המוזכרת בגמרא במנחות (לו, א) מעוררת תמיהה רבה כבר במבט ראשון. הגמרא קובעת: "תנא, סח בין תפילה לתפילה, עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי מלחמה". לכאורה, דברים אלו נראים כפתרון דחוק למי שמבקש להשתחרר מחובת השירות הצבאי, שכן די בדיבור […]
שיעור 21 – ברכה על תפילין – מהי המצווה – קשירה, נתינה או הנחה? כמה ברכות מברכים?
מהות מצוות תפילין: בין לשון המקרא ללשון חכמים בבואנו לדון בהלכות ברכות התפילין, עלינו להקדים את הבירור היסודי בנוגע להגדרת המצווה עצמה. קיימת הבחנה בולטת בין הטרמינולוגיה המקראית לבין זו שנקטו בה חכמים. בתורה, ביחס לתפילין של יד, מופיעים שני ביטויים: בספר שמות נאמר "והיה לאות על ידך", ואילו בספר דברים נאמר "וקשרתם". ביחס לתפילין […]
שיעור 20 – ברכה על הנחת תפילין בתוספתא ברכות – כמה ברכות מברכים ומתי מברכים?
סדר הנחת תפילין וגדרי ברכת המצוות עם סיום הבירור המקיף בענייני ייצור התפילין – מבנה הבתים, כתיבת הפרשיות ודיני הרצועות – אנו עוברים לדון בגדרי קיום המצווה עצמה, דהיינו מעשה ההנחה. סוגיה זו פותחת פתח לדיון רחב בהלכות ברכת המצוות, זמן ההנחה, ומקום ההנחה ביד ובראש. במוקד הדברים עומדת השאלה היסודית: מתי וכיצד חלה חובת […]
שיעור 19 – רצועות של תפילין
בסוגיית הרצועות בתפילין, יש לחקור את יסוד גדרן: האם הרצועות הן בבחינת "מכשיר מצווה" גרידא, שתפקידן הטכני הוא הידוק הקציצה לראש וליד, או שמא הן מהוות חלק בלתי נפרד מגוף מצוות התפילין, ועל כן חלים עליהן שיעורים ודינים המעכבים את המצווה. חקירה זו שזורה לאורך הסוגיות במסכת מנחות (לה, ב) ומשתקפת במחלוקות הראשונים והאחרונים לגבי […]
שיעור 18 – גרדומין ורצועות
פתיחה: שאלת הבלאי בחפצי מצווה וקדושה התפילין, כחפץ המלווה את האדם לאורך שנים רבות, נתונות לתהליכי בלאי טבעיים. שאלת היסוד היא מהו הגבול שמעבר לו אין החפץ נחשב עוד כ"תפילין". האם המדד הוא פונקציונלי – כל עוד החפץ ממלא את תפקידו הטכני כבית לפרשיות – או שמא המדד הוא מהותי-צורני, הדורש שלמות מסוימת בחפצא […]
שיעור 17 – קשר תפילין הראה לעניו – מעמד קשר דל"ת ויו"ד, מחלוקת רש"י, תוספות ורמב"ם
יסוד הלכה למשה מסיני בקשר של תפילין שנינו במסכת מנחות (לה, ב): "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני". גדר הלכה זו טעון בירור, הן מצד מהות הקשר והן מצד צורתו. בפירוש רש"י שם מבואר כי מהות הקשר היא יצירת האותיות המרכיבות את שם שד"י. לפי […]
שיעור 16 – העושה תפילתו עגולה; תפילין וקמיע
גדר ריבוע התפילין והלכותיהן יסוד גדול בהלכות תפילין הוא הכלל שנמסר כהלכה למשה מסיני, והוא שתפילין צריכות להיות מרובעות. כפי ששנינו בגמרא (מנחות לה, א), הלכה זו חלה הן על תפירה של הבתים והן על האלכסון שלהם, כדברי רב פפא "בתוורן ובאלכסונן". עניין זה אינו רק פרט טכני בעיצוב הבתים, אלא הוא מהווה תנאי הכרחי […]
שיעור 15 – בתים – פרטי הלכה ומשמעות
פתיחה: משמעותה של הלכה למשה מסיני בתפילין בבואנו לדון בסוגיית התפילין בפרק הקומץ רבה (מנחות ל"ד-ל"ה), עלינו להגדיר ראשית את נושא הסוגיה. אף שהסוגיה מביאה סדרה ארוכה של "הלכה למשה מסיני", אין היא עוסקת רק במקורן של ההלכות. הרמב"ם (פרק ג' מהלכות תפילין) אמנם מרכז את כל ההלכות הללו יחד, אך בסוגיית הגמרא ניכר סדר […]
שיעור 14 – הלכה למשה מסיני בתפילין – הקב"ה מניח תפילין
מפת הסוגיה וגדרי הלכה למשה מסיני בתפילין בבואנו לעסוק בסדרת ההלכות למשה מסיני המופיעות במסכת מנחות (לה, א), עלינו להקדים וליצור "מפה" פנימית של הנושאים הנידונים. הגמרא פותחת בדברי רב חננאל בשם רב, הקובע כי ה"תיתורא" של התפילין היא הלכה למשה מסיני, ומכאן נמשך רצף של שבע הלכות למשה מסיני העוסקות בפרטים המבניים והטכניים של […]
שיעור 13 – עזרא סימן טוב מניח תפילין של רבנו תם – קריאה מתוך ספרו של הרב חיים סבתו 'כעפעפי שחר'
גבורת הנפש ופשיטותה: חתימת מסע בנבכי משנת הגרי"ד ודמותו של עובד השם בבואנו לחתום את העיון במסה "מה דודך מדוד", עלינו לעמוד על הנקודה החותמת את החיבור, נקודה שהייתה יסודית ואהובה במיוחד על מרן הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל – מושג ה'גבורה'. אין מדובר כאן בגבורה פיזית גרידא, אלא בתכונה נפשית המכוננת את זהותו של היהודי. הגבורה, […]
שיעור 12 – "למען תהיה תורת ה' בפיך" – הזיקה בין תלמוד תורה ובין הנחת תפילין
פתיחה: היחס בין פרשיות התפילין לבין חובת תלמוד תורה יסוד מצוות תפילין שלוב בקשר בל ינתק עם מצוות תלמוד תורה. קשר זה נלמד מהפסוק בפרשת 'קדש לי': "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג, ט'). הכתוב קובע במפורש כי תכלית האות […]
Shiur 13 – The Vision of Rabbi Yishmael, Divine Anger, Bilaam, and Theodicy
Introduction: The Vision of Rabbi Yishmael Kohen Gadol The Gemara in Berakhot 7a records that Rabbi Yishmael ben Elisha, the Kohen Gadol, once entered the Holy of Holies on Yom Kippur to offer the ketoret (incense). There he experienced a vision: "I saw Akhatriel Yah Hashem Tzeva'ot sitting upon a high and exalted throne." This […]
שיעור 13 – מי מביא פר העלם דבר של ציבור – בית הדיו או הציבור?
מראי מקומות א. שוגג דומיא דמזיד ד: המשנה השניה ובגמרא שעליה. שימו לב לדמיון בין המקרה הראשון והמקרה השלישי במשנה לבין משנה א על יחיד שעשה בהוראת בית דין. השוו את התיאור כאן של "מזידין פטורין" לתיאור במשנה א "הרי זה חייב". ראו ירושלמי הוריות א, ה. לאור זאת, מה הסבר חיוב הקהל בחטאת יחיד […]
Shiur 12 – The Concept of Divine Prayer
Summary of Shiur on Berakhot 6b-7a I. The Influence of a Yerei Shamayim Rabbi Chelbo states in the name of Rav Huna: Kol adam sheyesh bo yirat shamayim, devarav nishma'im – any person who possesses fear of Heaven, his words are heeded. The source is the final pasuk in Kohelet (12:13): Sof davar hakol nishma, […]
שיעור 12 – טועים אתם; מופלא בבית דין; דיין שאינו ראוי להוראה
סיכום א. פתיחה – מבנה המשנה ושלושת המקרים המשנה בדף ד׳ עמוד ב׳ מונה שלושה מקרים שבהם בית הדין פטורים מפר העלם דבר של ציבור: האחד – כשאחד מהדיינים אמר להם "טועים אתם"; השני – כשלא היה מופלא של בית דין שם; והשלישי – כשהיה אחד מהם גר, ממזר, נתין, או זקן שלא היו לו […]
שיעור 12 – רשויות
מראי מקומות משנה בבא קמא א, ב, "ובכל מקום חוץ… במיטב הארץ" תוספתא בבא קמא א, א, ראו את נוסח כתבי היד וינה וערפורט. רשויות במשניות נוספות במשנה בבא קמא – ב: ז; ה: ג-ה; ו: ג. בבא קמא יג: "חוץ מרשות המיוחדת… והזיקה פטור" בבא קמא יד. (שו' 6) "איני" עד סוף הסוגייה בראש […]
שיעור 11 – משלמת מה שנהנית – הדר בחצר חבירו שלא מדעתו
מראי מקומות א. משלמת מה שנהנית יט: המשנה "כיצד השן". כ. "ואם נהנית… פטורה". ב. הדר בחצר חבירו שלא מדעתו למדו את הסוגייה כולה, כ., 'א"ל רב חסדא לרמי בר חמא… אגביה רב נחמן לאפדניה מיניה' [כא. אמצע העמוד].חלקו את הסוגייה ליחידות. יש בסוגייה שתי נקודות מיקוד – 'הדר בחצר חבירו שלא 'ברשות'; 'זה נהנה […]
Shiur 11 – Integration of the individual into the Divine and communal spheres
Integration of the individual into the Divine and communal spheres The central tension within this Sugya involves the relationship between the individual and the community during prayer and joyous occasions, specifically regarding whether religious obligations are fulfilled through internal intent or through external integration into the collective. Through the laws of synagogue architecture, the timing […]
שיעור 11 – "ונעלם דבר" – גדרי הטעות של בית הדין בפר העלם דבר של ציבור # 2
סיכום א. פתיחה: צמצום אחריות הציבור והרחבת אחריות היחיד מגמה מרכזית עולה מסוגיות הבבלי בתחילת מסכת הוריות: מחד, המסכת מכירה בכך שרבנים יכולים לטעות באמת, ומאידך, היא מבקשת להעצים את האחריות האישית של כל יחיד שלא ילך אחר בית הדין "כסומא בארובה". ככל שהסוגיה מצמצמת יותר את המקרים שבהם מביאים פר העלם דבר של ציבור, […]
שיעור 10 – "ונעלם דבר" – גדרי הטעות המחייבת פר העלם דבר של ציבור # 1
מראי מקומות משנה הוריות א, ג; ספרא ויקרא ד, יג; תוספתא הוריות א, ו. הוריות ד. "תנו רבנן ונעלם דבר" עד המשנה ד:. מה היחס בין המשנה ובין מימרת שמואל? ד. תד"ה בדבר שאין; פירוש המשנה לרמב"ם הוריות א, ג; רמב"ם שגגות יד, א איזה פסוק מובא לאיסור הוצאה – ראו את עדי הנוסח השונים […]
Shiur 10 – The Essence of Consistency – Foundations of Communal Prayer
The Essence of Consistency – Foundations of Communal Prayer The central tension within the Sugya of communal prayer and consistency revolves around the transition from voluntary piety to a fixed obligation. When an individual adopts a spiritual habit, does the nature of his relationship with the Divine shift from a spontaneous connection to a formalized […]