יש קונה עולמו בשעה אחת – הרוגי מלכות מזומנים לחיי העולם הבא

הרמב"ם קובע באגרת השמד שמי שנהרג על קידוש השם מזומן לחיי העולם הבא אפילו אם חי כירבעם בן נבט, בחינת 'יש קונה עולמו בשעה אחת'. באוזנינו מהדהדת תמיהת רבי – 'יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בשנים רבות'?
השיחה משרטטת את ספר המדע כספר שמציע התגברות על הסופיות של האדם הקושר עצמו בקב"ה. האמצעי הוא אכילה מעץ הדעת הקושרת את האדם לקב"ה שהוא 'תמים דעות', ומי שחי על פי התורה אוכל מ'עץ החיים', וחי לעולם מזומן לחיי העולם הבא. הרעיון של תשובה הוא שאדם הוא בעל בחירה, מעצב את חייו, היכולת לחזור בתשובה היא כפולה – ניתן להתחרט על מעשים רעים, ובאותו אופן מי שניחם על מעשים טובים, הם לא נחשבים לו. כך שאדם חייב להיות תמיד בשליטה על הבחירות שלו; לא נדע באמת מי הוא עד יום מותו. יום המוות הוא אפוא היום בו נדע אם אדם מזומן לחיי העולם הבא; יום המוות הוא היום בו אדם אוכל מעץ החיים.
כך שגם עבור מי שקנה עולמו בשנים רבות, היום הקובע הוא יום המוות. זה מה שמאפשר לקנות עולם בשעה אחת. מי שנהרג על קידוש השם העיד במותו על ייחוד השם וקשר עצמו לקב"ה, והוא מזומן לחיי העולם הבא.