פרק א' | ב, א

שיעור 1 – פרקי מבוא: מושגי יסוד ומקראות

מבוא לפרק ראשון בקידושין

א. פתיחה

מערכת מושגי יצירת האישות של חז"ל כוללת במסגרתה שני שלבים – קידושין ונישואין. חטיבת הלימוד שלנו מתמקדת בהיבט מצומצם של עולם האישות –דרכי יצירת הקידושין. עם זאת, דרכים אלו מכילים במסגרתם תובנות ומשמעויות באשר לקשר הזוגי. מדובר בחטיבה למדנית מאד עשירה מכוח המפגש בין דרכי יצירת הקידושין ובין עולם מושגים הלכתי רחב ועשיר.

 

אני מאחל לכולנו זמן חורף פורה ומשמעותי,

נתפלל יחד – האר עיננו בתורתך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך.

ב. הפרשיות בתורה – מלות מקדימות

המקרא רצוף פסוקים המתייחסים להיבטים שונים של אישות, אולם אין פרשה מסוימת המתארת באופן ישיר את דרכי יצירת מערכת האישות. אילו מוזכרים במסגרת הפרשיות השונות.

במהלך הלימוד תנו את הדעת למספר שאלות:

  1. לשונות הכתובים –מהם המילים השונות המתארות את מרקם הקשר בין איש ואשה –ידע, אהבה, צחק, לקח, נתן, בא, בעל, שכב, ארש.
  2. הפועל המרכזי המתאר יצירת אישות היא -לקח. מהי הקיחה המקראית? מי לוקח וכיצד?
  3. בצד לקח, יש גם שימוש בפועל נתן. מה מאפיין מקרים אלו? מהו היחס בין לקיחת אשה ובין נתינת אשה?
  4. האם בפשוטו של מקרא משתקפים שלבי אירוסין ונישואין?
  5. מהר ודמי קידושין –מהו המהר? מה פשר תשלומי קידושין שניתנו מהחתן לאבי הכלה?
  6. מהו היחס בין התיאורים בספר בראשית ובין התיאורים בפרשיות ההלכתיות בתורה?
  7. האם יש במקרא מסגרות נוספות המסדירות יחסי איש ואשה חוץ ממסגרת של אישות – ייעוד, שפחה חרופה, אשת יפת תואר, פילגש.
  8. מהות יחסי איש ואשה במקראות –ברית, בעלות, שויון, אהבה.

ג. הפסוקים

  1. בראשית:
    • תיאורי בריאת איש ואשה בפרקי הבריאה –א', כו-ל; ב', ז-כה.
    • ד', א, יז, יט (מה בין למך לאבותיו? מה פשר הנתון שהם יודעים את האשה שלהם ואילו הוא לוקח?)
    • ו', א-ד (בני האלהים לוקחים את בנות האדם)
    • י"א, כט (אברם ונחור לוקחים נשים)
    • י"ב, טו-כ (שרי נלקחת לבית פרעה)
    • ט"ז, א-ו (הגר ניתנת לאברם)
    • י"ט, ד-ט (בני סדום מבקשים לדעת את אורחי לוט)
    • י"ט, ל-לו (בנות לוט שוכבות עם לוט)
    • כ', ב-יג (שרי נלקחת לבית אבימלך)
    • כ"א, כא (הגר לוקחת אשה לישמעאל)
    • כ"ד, ג, לז-לח, נ-סז. (לקיחת רבקה על ידי העבד לאשה ליצחק)
    • כ"ה, כ (יצחק לקח את רבקה)
    • כ"ו, ח (יצחק מצחק את רבקה אשתו).
    • כ"ט, טו-כט (ל', יד-טז). (נתינת נשים ליעקב)
    • ל"ד, א-לא (מעשה שכם ודינה).
    • ל"ח, ב, יב-יח, כא, כו (ל"ט, ז-יז). (יהודה ותמר, יוסף ואשת פוטיפר)
    • מ"א, מה (נתינת אסנת ליוסף על ידי פרעה).
  2. שמות:
    • ב', א (לקיחת בת לוי).
    • ו', כ-כה (לקיחת נשים על ידי בני לוי)
    • כ"א, ז-יא (אמה עבריה, ייעוד).
    • כ"ב, טו-טז (מפותה).
  3. ויקרא:
    • פרשיות עריות, פרקים י"ח, כ'.
    • י"ט, כ-כב (שפחה חרופה).
  4. במדבר ה', יא-יג
  5. דברים:
    • כ', ז (חזרה מעורכי מלחמה).
    • כ"א, י-יד (אשת יפת תואר).
    • כ"ב, יג—כט (מוציא שם רע ואונס).
    • כ"ד, א-ה (גירושין).
    • כ"ח, ל (תוכחה – אשה תארש…).
  6. יהושע ט"ו, טו-יט (עכסה לעתניאל).
  7. שופטים:
    • א', יא-טו (עכסה לעתניאל).
    • י"ד, א-ד (לקיחת בת פלשתים על ידי שמשון).
  8. שמואל א', י"ח, יז-כט (דוד ומיכל); כ"ה, לח-מג (דוד ואביגיל).
  9. שמואל ב', ג', יד (מיכל ופלטיאל).
  10. הושע ב', יח-כב (וארשתיך לי).
  11. רות ד', ז-יג (גאולת רות על ידי בועז).

ד. אישות לבני נח

  1. רמב"ם הלכות אישות פרק א' הלכות א-ג.
  2. רמב"ם הלכות מלכים פרק ט' הלכות ז-ח.
  3. האם תיאורו של הרמב"ם את מעמד אישות טרום מתן תורה תואם את התרשמותכם מלימוד פסוקי ספר בראשית?
  4. קידושין כא: תד"ה אשת אפילו אשת איש.
  5. להרחבה – חידושי הר"ן לסנהדרין נח:, "אבל ה"ר דוד.. שבכתב".
  6. להרחבה – הרמב"ם הסתמך על ירושלמי קידושין פ"א ה"א, נ"ח ע"ב. אני מקווה שנעסוק בה בעתיד. היא מצורפת לתועלת מי שמבקש לעיין בה כבר עכשיו.
  7. סכמו לעצמכם – מה טיב אישות לבני נח, מה נתחדש באישות של ישראל?

ה. קידושין כמצווה

  1. ראינו לעיל את עמדת הרמב"ם שקידושין הן מצווה. עיינו גם בספר המצוות לרמב"ם מ"ע רי"ג, במניין המצוות מ"ע רי"ג ובכותרת להלכות אישות. מה המשמעות של מניית קידושין כמצווה? (לשם השוואה חשבו על המשמעות של מניית גירושין כמצווה). ראו גם את ל"ת שנה.
  2. ברכת אברהם סימן מד.
  3. להרחבה – עיינו במניין המצוות של הבה"ג ובמניין המצוות של רס"ג בסידורו בפיוט את ד' א' תירא (עמ' קנט שורה 25). היכן מנו הגאונים את מצות קידושין?
  4. ברכת האירוסין:
    • רמב"ם הלכות אישות פ"ג הכ"ג ובהשגת הראב"ד שם
    • רא"ש לכתובות פ"א סימן י"ב, "יש מקשין… שאחר ברכת הקידושין".
    • מהם העמדות השונות של הראשונים בדבר מצות קידושין, כפי שמשתקף במחלוקתם על ברכת האירוסין?
  5. להרחבה:
    • להצעה דומה להצעת הרא"ש ביחס לברכת השחיטה, ראו ט"ז יורה דעה סימן א' ס"ק יז.
    • רמב"ם הלכות עירובין פ"ו הי"ד, ובהשגת הראב"ד. מה יסוד המחלוקת? על מה ניתן לברך ברכת המצוה?

ו. המשמעות הרעיונית

  1. סכמו לעצמכם את המשמעות הרעיונית של קידושין לאור כל הנ"ל.
  2. מורה הנבוכים, ח"ג, פרק מט (הבאתי את הפרק כולו, אני מציע להתמקד עכשיו בהתחלה).
  3. דיון אצל הגרי"ד סולובייצ'יק, אדם וביתו, הפרקים על נישואין ועל גאולת יחסי האישות.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 55 – נישואין אזרחיים # 2

פרק א' | נושאים שונים

שיעור 54 – נישואין אזרחיים # 1

פרק א' | נושאים שונים

שיעור 53 – היכן צריך עדות לקיום הדבר?

פרק א' | נושאים שונים

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *