פתיחה לפרק אלו נאמרין

א. פתיחה

אנחנו עומדים לעסוק השנה בלימוד פרקים שביעי עד תשיעי במסכת סוטה. פרקים אלו עוסקים במגוון רחב של נושאים הנוגעים לחיינו הדתיים ולמפגש שלנו עם הקב"ה. היחידה המרכזית עוסקת בברכת כהנים, אך בצידה יחידות משנה קטנות ומגוונות. היחידה מתאפיינת גם בכך שהיא לא משופעת בפרשנות של ראשונים, ומזה ייגזר אופי שונה של לימוד. אני מאחל לכולנו לימוד פורה, אינטנסיבי ומעמיק.

ב. משניות הפרק

1. אני מציע להתחיל את העיון בלימוד של משניות פרק ז' ועיון מרפרף וראשוני במשניות של פרקים ח-ט בכדי להתרשם מהנושא והמבנה.
2. מהו הנושא של הפרק? מהכותרת עולה נושא ברור, אך האם כל משניות הפרק עוסקות בנושא זה?
3. "כיצד":
   • עיינו במשניות בהן יש "כיצד". האם הן מתפרשות באופן אחיד? ראו רש"י לב. ד"ה כיצד (6 שורות מלמטה).
   • נסו להסביר את חוסר האחידות בין "הכיצד" השונים.
   • להרחבה – מבוא לנוסח המשנה, עמ' 1038, סעיף 25 (הדברים מופיעים גם במבואות לספרות התנאים עמ' 404).
4. עיינו בפרקים ח-ט:
   • שימו לב לשינוי בסדר הפרקים לעומת סדרן בפ"ז מ"א.
   • שימו לב לאופי הדיון בפרקים אלו.
   • הפרקים פותחים בציון החובה לאמרם בלשון הקודש. מהי הדרשה במשניות הפותחות את פרק ח' ופרק ט'? ראו את דברי הגמרא בתחילת פרקים אלו.
   • להרחבה – מבוא לנוסח המשנה עמ' 654.
5. להרחבה – דיון רחב על פרקים אלו תוך הצעת זיהוי של רבדים שונים במבואות לספרות התנאים עמ' 399-406.

ג. אלו נאמרין בכל לשון ואלו נאמרין בלשון הקודש

1. עיינו בנוסח הכותרת של המשנה בדפוס, ובנוסח המשנה בכתבי היד ( מצורף קובץ ובו נוסח כ"י קויפמן).
   • עיינו ברש"י ד"ה אלו נאמרין ובתד"ה אלו נאמרין בלשונם.
   • עיינו בכתבי היד של המשנה (מומלץ להיכנס לאתר כתבי היד של הספריה הלאומית).
   • מהו ההבדל בין שני הנוסחים? מדוע הגיה רש"י? עיינו בתוס' הנ"ל, אני מקווה בעתיד לפתח יותר את הנושא.
2. מה פשוט יותר – לומר בלשון הקודש או בכל לשון? איזו רשימה זוכה לביסוס במשנה? ראו גם רש"י ד"ה ואלו נאמרין בלה"ק.
3. בנוסף לעיון בדיון המשנה על הדרישה לומר בלשון הקודש, עיינו במדרשי ההלכה ובהשלמות שהתלמודים ערכו. לנוחיותכם אני מצרף קובץ של מדרשי הלכה.
4. אפיינו את צורת הדיון של המשנה, מדרשי הלכה ותלמודים:
   • האם יש תפיסה כוללת או לימודים מקומיים?
   • מי זוכה לדיון ולמקור ומי לא?
   • האם אתם מבחינים בגישות שונות במקורות?
5. שאלה מרכזית שנדון בה היא האם ניתן לעמוד על הציר של הרשימות. השאלות שיש לברר:
   • מהו ההבדל בין לומר בלשון הקודש ובין אמירה בכל לשון?
   • האם ניתן להסביר את הציר של הרשימות השונות? מדוע יש פער ביניהם?
6. ברכות וקללות:
   • מה יוצא דופן בו לעומת שאר חלקי הרשימה?
   • מניין שהוא בלשון הקודש? ראו את דיון הגמרא לג. ואת הערת אלבק בהשלמות לפירושו למשנה ג'.
7. עיינו בפסקי הרמב"ם למשנה זו – האם הוא מביא רשימה? האם הניסוחים שלו אחידים? האם הם מלמדים על אפשרות הקיום של תת קבוצות?

ד. לשון הקודש

1. לשון הקודש – מהו הרקע לייחודה של לשון הקודש ומה מקדשה? (המקורות מצורפים)
   • עיינו במורה הנבוכים ח"ג פ"ח.
   • פירוש הרמב"ן לשמות ל', יג.
2. רמב"ם הלכות ק"ש פ"ב ה"י ובהשגת הראב"ד.
3. על תפיסת הלשון של הרמב"ם, ראו:
   • מורה הנבוכים ח"ב פ"ל ובהערה 78 של שוורץ.
   • פירוש המשנה לתרומות פ"א מ"א.
   • יעקב לוינגר, הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, עמ' 94-99.
4. מצורף לקט מקורות על כותב בשבת בכל לשון מראבי"ה, אור זרוע וביאור הלכה.
5. לעיון נוסף:
   • לובה חרל"פ, "הלשון העברית – בין "לשון הקודש" לניב שמי-כנעני", בד"ד 11, עמ' 43-52.
   • רצון ערוסי, "חכמי דורנו על הבדלי המבטאים בשפת הקודש", בד"ד 7, עמ' 5-32.