פרק ז' | פג, א

שיעור 1 – פתיחה לפרק השוכר את הפועלים

מראי מקומות

א. משניות הפרק

1. דברים כ"ג, כה-כו.

2. עיינו במשניות הפרק. עמדו על מבנה הפרק ותכניו העיקריים.

3. מהו היחס בין מנהג המדינה במ"א ובין אכילה מן התורה ובין הלכות מדינה (במ"ז)?

  • צג. רש"י על המשנה הראשונה ד"ה מהלכות מדינה
  • תוס' רי"ד צג. ד"ה אלו אוכלין מהלכות מדינה.
  • השלמות הר"ח אלבק לפירושו למשנה ב"מ עמ' 427.

4. להרחבה – עיינו בתוספתא בבא מציעא פרק ח'. לאיזה חלק במשנה אין מקבילה בתוספתא?

5. נתחיל את עיוננו במנהג המדינה. נעיין את העיון המלא בפרשה בתורה ובאכילה מן התורה, לכשנגיע למשנה ב'.

ב. הכל כמנהג המדינה

1. מקורות יסוד:

  • פג. המשנה, ובגמרא שעליה "פשיטא… כפועל דאורייתא".
  • ירושלמי ב"מ פ"ז ה"א, תני ר' הושעייה… והכן".
  • בראשית רבא פרשה עב סימן ד', (מה' תיאודור אלבק עמ' 839-841).

2. מהו היחס בין מנהג המדינה ובין הסכמים מפורשים הנוגדים אותו?

  • פג. תד"ה השוכר.

3. מימרת ריש לקיש:

  • עיין ברש"י ובתד"ה פועל. ראה את ביאוריהם לדברי ריש לקיש. מהו העיקרון הקובע בדבריו? מהו אורך יום העבודה, ועל חשבון מי ספיגת זמן הנסיעה?
  • עיינו במקבילות בירושלמי ובב"ר ועמדו על ביאור המימרה שם.
  • רשב"א בשטמ"ק ד"ה פועל.
  • ריטב"א ד"ה אר"ל פועל בכניסתו.
  • להרחבה – הערות אלבק שם; ביאור הר"ש ליברמן לירושלמי נזיקין עמ' 166.

4. ניתוח של סוגייתנו מנקודת מבט פילוסופית ע"י עמנואל לוינס, בספרו תשע קריאות תלמודיות, הפרק על יהדות ומהפיכה (אנגלית).

 

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פג עמוד א

 

תלמוד ירושלמי מסכת בבא מציעא פרק ז דף יא עמוד ב בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה עב

 

 

 

 

 

 

 

אמר ריש לקיש:

פועל, בכניסתו – משלו, ביציאתו – משל בעל הבית,

 

 

 

שנאמר +תהלים קד+ תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב.

 

וליחזי היכי נהיגי! –

בעיר חדשה. –

וניחזי מהיכא קא אתו! – בנקוטאי.

איבעית אימא, דאמר להו: דאגריתו לי כפועל דאורייתא.

 

 

 

 

 

יהודה בן בוני רבי אמי רב יהודה

תניי בית דין הוא שתהא השכמה של פועלין והערבה של בעל הבית (בכ"י אסקוריאל הנוסח הוא "משל").

 

ומאי טעמא תשת חושך ויהי לילה הכפירים שואגים לטרף תתן להם ילקוטון תזרח השמש יאספון יצא אדם לפעלו

ערבי שבתות בין השכמה בין הערבה משל בעל הבית עד איכן עד כדי למלאות לו חבית מים ולצלות לו דגה ולהדליק לו נר על דעתיה דרבי יוחנן בן מתיה אדם שהלך לקדש אשה ממקום אחר צריך להתנות עמה ולומר לה על מנת דתעבדי כן וכן ותאכלי כן וכן

ויבא יעקב מן השדה בערב תנינן השוכר את הפועלים ופסק עימהן להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ולהעריב אינו יכול לכופן,

אמר ר' מנא

[מקום שאין מנהג] תניי בית דין הוא שתהא הוצאה משל בעל הבית והכנסה משל פועל

 

שנ' תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון (תהלים קד כב)

מיכן ואילך יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (שם שם /תהלים ק"ד/ כג),

אמר ר' אמי בשם ר' שמעון בן לקיש הטריחו על בעל הבית שאם היתה ערב שבת שתהא הכנסה משלו, עד איכן, עד שיהא כל אחד ואחד ממלא לו חבית של מים וצולה לו דגה ומדליק לו נר, ויבא יעקב מן השדה בערב הה"ד ולעבודתו עדי ערב.

 

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 7 – אכילת אדם בתלוש

פרק ז' | פח-פט

שיעור 6 – ראיית פני הבית

פרק ז' | פז-פח

שיעור 5 – 'כי תבא בכרם רעך' – מדרש חז"ל

פרק ז' | פז, א-ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *