פרק א' | ב-ג

שיעור 10 – 'אבות' בלשון התנאים ו'אבות ותולדות' בלשון האמוראים

להקלטה של השיעור לחץ כאן

אבות מכלל דאיכא תולדות

  1. בבלי ב"ק ב. "מדקתני אבות… לאו כיוצא בהן" (ב:, דברי רב פפא).
  2. ירושלמי שבת פ"ז ה"ב, שו' 43-34. מומלץ לעיין שם גם בעמ' 404, שו' 45-39.
  3. השוו בין דברי התלמודים – האם הם מתנסחים באותו אופן? עמדו על פשר שאלת הפתיחה של הבבלי.
  4. בדקו (באמצעות מנוע חיפוש) את הופעת המונח "תולדות" בספרות חז"ל. באיזה רובד הוא מופיע?
  5. נעקוב אחרי סימנים נוספים באשר לפירוש המונח אבות וליחסו לתולדות:
    • עיינו בסוגית הפתיחה למסכת וראו את ניתוח השיטתי של הסוגיה באשר לזהות התולדות. מהיכן הסוגיה שואבת את התולדות? האם היא מוצאת תולדות לכל האבות?
    • עיינו ה. "בשלמא לתנא דידן… ישלם כסף". מהו עולה מסוגיה זו באשר לפרשנות המונח אב נזיקין?
  6. מומלץ לעיין במילון בן יהודה בערך אב ולראות את השימושים השונים של המונח בספרות חז"ל.
  7. כיצד מופיעים מערכות יחסים אלו בין דרכי הנזק בספרות התנאים?
    • מכילתא דר"י מסכתא דנזיקין פרשה יב (מה' הורוביץ-רבין עמ' 289 שו' 16-12).
    • מכילתא דרשב"י שמות כ"א, לד, מהדורת אפשטיין-מלמד, עמ' 187 שו' 20-7.
  8. תנו את הדעת למשמעות התהליך המתואר כאן:
    • מה תפקוד המנגנון של אבות ותולדות?
    • מה פירוש המונח אב נזיקין בתורת התנאים?
    • מהו מנגנון ההרחבה התנאי ללשון הפסוקים הקזואיסטית?
    • מה משמעות המעבר של האמוראים לאב שיש לו תולדה? מי ניסה לברר שאלה זו ומה תשובתו?

 

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 58 – אשו משום חציו או משום ממונו [חלקי]

פרק ב' | כב-כג

שיעור 57 – טמון באש

פרק ו' | ס-סא

שיעור 56 – מה אש אוכלת?

פרק ו' | ס-סא

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *