מראי מקומות

א. הסוגייה

1. ב"ב לד: "ההוא ארבא… שלא ניתן להישבון" (לה:). לימדו את הגמרא עם הרשב"ם.

2. ההוא ארבא:

• מה היו אמורים בית הדין לפסוק לולי הבקשה לתפוס?
• מהו הסבר המחלוקת והאם יש קשר בין המחלוקות בעניין תפסינן ומפקינן? ראו רשב"ם ד"ה תפסינן או לא תפסינן וד"ה רב הונא, ובתד"ה רב הונא אמר תפסינן.

3. כל דאלים גבר – עיינו ברא"ש לב"ב פ"ג סימן כב.

4. שני שטרות:

• ראו את מקרה טוביה בכתובות פה: "ההוא דאמר… שודא דדייני".
• שודא דדייני:
  • * רש"י כתובות פה: ד"ה שודא דדייני, רש"י כתובות צד. ד"ה ושדא דדייני וד"ה שודא, רשב"ם ד"ה שודא דדייני,
  • * תד"ה שודא דדייני, רמב"ן ד"ה ופירוש שודא דדייני. מומלץ לעיין בירושלמי המצוטט על ידי הרמב"ן – כתובות פ"י ה"ד, עמ' 1003.
• להרחבה – לביאור יסוד מחלוקת רב ושמואל עיינו בסוגייה בכתובות צד. "אתמר ב' שטרות… אלא מחוורתא רב כר"מ ושמואל כרבי אלעזר".
• להרחבה – לפי איזה הסבר הקושייה? ראו תד"ה רב ורמב"ן ד"ה ומאי שנא.
• עמדו על יסוד ההבחנה בין איכא למיקם עלה דמילתא ובין ליכא למיקם עלה דמילתא.

5. ומאי שנא ממחליף פרה בחמור:

• על מי הקושייה? ראו רשב"ם ד"ה אי שמר לא דמר.
• עמדו על יסוד ההבחנה על בסיס דררא דממונא.

ב. שנים אוחזין בטלית

ראשונים עסקו ביחס בין סוגייתנו ובין הסוגייה בתחלת מסכת ב"מ. דיוניהם משרטטים מפות שונות של דיני ממון המוטל בספק.

1. עיינו במשנה ב"מ ב.. [להרחבה – מומלץ לעיין בסוגיית ב"מ ב: "לימא מתני' דלא כבן ננס… מבעל הבית" (ג.)].
2. דיוני יסוד בראשונים:

• ב"ב לד: רשב"ם האי אמר דידי.
• ב"ב לד: תד"ה ההוא ארבא; ב"מ ב. תד"ה ויחלוקו
• רשב"א ב"מ ב. ד"ה וזה ישבע.