מבנה הברכות של מלכויות זכרונות ושופרות

א. מקורות יסוד (המקורות מצויים בקובץ המקורות של מלכויות זכרונות ושופרות)

1. משנה ר"ה פ"ד מ"ו.
2. תוספתא ראש השנה פ"ב הל' יב-יד.
3. בבלי ראש השנה לב. המשנה השניה והשלישית וסוגיות הגמרא עליהן.
4. ירושלמי ראש השנה פ"ד ה"ו.

ב. נקודות לעיון

1. המשנה:
   • אין פוחתין – איזו מציאות ליטורגית משתקפת כאן?
   • שימו לב שעיקר מז"ו במשנה הם פסוקים. עיינו גם במשנה תענית פ"ב מ"ג, וראו את תוכן ז"ו שם, השוו למבנה מז"ו בראש השנה.
   • האם מבנה תפילה המורכב מפסוקים הוא חריג ומיוחד בנוף התפילות או האם מדובר בתבנית מוכרת? היזכרו במה שלמדנו על הרכב תפילת עמידה של חג בא"י והשוו למנהגנו.
   • "מתחיל בתורה ומשלים בנביא" – היכן כתובים? עיינו בתוספתא פ"ב הי"ב. יש בזה דיון רחב בראשונים, ראו לב. תד"ה מתחיל ובחידושי הרמב"ן על הסוגיה.
   • "אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות":
     • שימו לב לשימוש בלשון יחיד מול רבים בתחילת המשנה.
     • האם יש משמעות לסדר השונה כאן, שזכרונות מוזכר ראשון? שימו לב למטבע הלשון "אין מזכירין" וזיקתו לזכרון.

2. תוספתא:
   • יש בתוספתא כמה הלכות לא מובנות לפי נוסח מה' ליברמן המבוססת על כ"י וינה. על מנת להבין את התוספתא כדבעי, יש להיעזר בכתבי יד אחרים. ר"ש ליברמן מפנה לחילופים החשובים ומפרש את התוספתא בתוספתא כפשוטה.
   • התוספתא רצופה במחלוקות של רבי יוסי ורבי יהודה. במהלך הלימוד, חישבו האם יש מכנה משותף למחלוקות, במכה יסודות נחלקו או האם מדובר בהרבה מחלוקות מקומיות.
   • כמה הערות:
     • הלכה י"ב – מהן שיטות התנאים על מספר הפסוקים ועל הדיעבד? ראו את נוסח הדפוס ואת נוסח הברייתא המקבילה בבבלי, וראו את נוסח כ"י לונדון (מצורף).
     • הלכה י"ג:
       • זכרון שיש עמה תרועה – מהו יסוד המחלוקת? מומלץ לראות את הסבר רש"י לברייתא המקבילה בבלי לב:.
       • תרועה שאין עמה זכרון – ראו את נוסח כ"י ערפורט ולונדון (מצורף) ואת נוסח המקבילה בבבלי לב:.
       • מלכות שיש עמה שופר – ראו את נוסח כ"י ערפורט (מצורף). להסבר שיטת ר' יהודה ראו תוכ"פ עמ' 1055 שו' 68.
       • מלכות שאין עמהן שופר – כאן אין ישועה מכתבי יד, ראו את הצעת ההגהה של ר"ש ליברמן עמ' 1055 שו' 69-68.
       • המחלוקת כיצד למנות את שאו שערים – ראו את המקבילות בבבלי ובירושלמי.

3. כנגד מי?
   • השוו בין האמור בבבלי לאמור בירושלמי. מה משמעות ה"כנגד" שהסוגיה מציעה? האם הם מלמדים על תוכן ומהות מז"ו?
   • ראו את המקבילה במגילה כא:, ובדיני קריאת התורה שם יש יחידות דומות. האם זה מלמד על משמעות היחידות האלו במז"ו?
   • ראו פסחים קג: וקד. על הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע.
4. האיבעיא בשני התלמודים על היקף שיטת ריב"נ על שלש:
   • כיצד הבבלי פושט את האיבעיא? ראו את הסבר רש"י.
   • מה משמעות האיבעיא ועומק הפער בין ר"ע וריב"נ?
   • להרחבה – לנוסח אחר בסוגיה ולהסברה, ראו מבוא לנוסח המשנה עמ' 415-414.
5. מהו ההרכב הפנימי של העשרה, והיחס בינה לבין שלש? לעיון בשאלה זו יש זיקה ישירה לנושא המשלים:
   • ראו את האמור במשנה ובסוגיות התלמודים.
   • רא"ש פ"ד סימן ג' – ראו את המובא שם בשם ראבי"ה ורמב"ן.
   • להרחבה – דברי הראבי"ה במקור הם בסימן תקלו; שו"ת הרשב"א ח"א סימן תפ"א.
   • חזרו לסוגיה לב. על ר"ע – לימא תשע. יש תורה על זה מהגרי"ד בהררי קדם סימן כו. ראו האם דבריו עולים בקנה אחד עם דברי הראבי"ה.
6. "כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר"
   • לה. "מאי שנא הני… דאוושי ברכות" וברש"י ובתד"ה אילימא.
   • רמב"ן לה. ד"ה מאי שנא.
   • להרחבה – רז"ה, רמב"ן וראב"ד ח: ברב אלפס; רשב"א וריטב"א על הסוגיה שם.
7. רמב"ם הלכות שופר פ"ג הלכות ז-ט.