מראי מקומות

א. המשנה

ב"מ כט: המשנה. שם, ל. "כדרך שאמרו באבידה… למדינת הים".
מהו המחייב של שומר לטפל בחפץ – מדיני השבת אבידה או חלק מחיובי השמירה?
לאור הנ"ל – לא מצינו מח' שם בחיוב השומר לטפל בחפץ ואילו במשנתנו יש מח' ת"ק ורשב"ג. במה שונה המקרה במשנתנו מהאמור שם?

לח., "מאי טעמא… ומעשר על מקום אחר".
הסבר שיטת רב נחמן בר יצחק – האם חשש אמיתי שמא מוכר פירות שהם תרו"מ או השלמה לטעמו של רב כהנא? היזכר בדיון של ר"ת עם רבינו משולם בספר הישר חלק השו"ת סימן מ"ד אות ד'; סימן מ"ו אות א' (נדון בשיעור כללי). לסיכום קצר עיין בחידושי הריטב"א בתוך ד"ה מתני' המפקיד, "והקשה ר"ת… על מקום אחר" (עמ' שיז).
ירושלמי פ"ג ה"ז, ט' ע"א, "א"ר אבהו… ממציא להן", ועיין בנוסח בירושלמי נזיקין מהדורת רוזנטל – ליברמן פ"ג ה"ה עמ' 52, ובהערות הר"ש ליברמן עמ' 142 – 143.

לח. "אמר רבה בר בר חנה… להפסד מועט נמי חששו" (לח:).
עיין במשנה מ. ועמוד על משמעות המונח כדי חסרונן. האם ההעברה מהמשנה מ. למשנתנו פשוטה? האם סביר שמפקיד מעוניין שהשומר ימכור את הפירות כשהם נחסרים כדי חסרונן? עיין בתד"ה מחלוקת בכדי חסרונן.
הצלבת ר"י עם רב כהנא ורב נחמן בר יצחק – עמוד על נושא המימרה של ר"י מול נושא הדיון שלהם ועמוד על משמעות ניסיון ההצלבה. עמוד גם על סדר הדורות של האמוראים הדוברים ועל מקומם.
"בהא פליגי… וקא אכיל טבלים" – עיין בחידושי הריטב"א ד"ה כך הגירסא ברוב הנוסחאות (עמ’ שיט-שכא).

לח: "אתמר רבי אבא ברבי יעקב… אמוראי נינהו ואליבא דר"י".
ירושלמי פ"ג ה"ז, ט' ע"א, "רבי אבא בר יעקב… בשעת הביעור".
עמוד על ההבדל בין שתי המסורות מה אמר ר"י. חשוב על ההנמקה לקביעת כללים שההלכה כחכם מסוים (כגון הלכה כב"ה, הלכה כרב באיסורי, הלכה כר"ע מחבירו וכו').
להרחבה – דיון נרחב ב"כל מקום ששנה רשב"ג" בשדי חמד, ג', מערכת כ"ף כלל קל (עמ' 299 – 315).
רי"ף, כ"א ע"א ברב אלפס, "איתמר… דבתרא הוא"; רא"ש פ"ג סימן י' "איתמר… ושמואל".
היחס בין מח' רשב"ג ות"ק ובין מח' ר"מ וחכמים (לח.):