השיעור עוסק בהסבר הצורך בעשרה לברכת חתנים, האם מדין דבר שבקדושה או האם מדין פרסום, תלוי במקור בגמרא האם מ'במקהלות ברכו ד" או מבועז. תיאור חתונה כאירוע של השראת שכינה.

בחלקו השני השיעור עוסק בדין פנים חדשות, מתחקה בעיקר אחרי שיטת תוספות שהדין הוא ריבוי השמחה לעומת רמב"ם שמברכים כדי להוציא ידי חובה את מי שעדיין לא בירך ברכת חתנים

מראי מקומות:

א. עשרה

• עיינו במשנה במגילה – מה יסוד דין עשרה, האם הוא אחיד בכל המשנה? ממליץ לעיין מגילה כג:, [להרחבה – השוו רמב"ם תפילה ז:ה לר"ן על הרי"ף מגילה יג. ברי"ף ד"ה ואין נושאין]
• האמור בסוגיה ז: – האם יש הבנה שונה של יסוד הדין בהצעות השונות בסוגיה?
• אוצר הגאונים תשובות לז-לט
• ח. – 'חתן מן המניין' – האם קביעה זו משקפת הבנה של יסוד הדין?

ב. פנים חדשות

• ז: "ת"ר מברכין ברכת חתנים… פנים חדשות".
• מועד קטן כא. 'תנו רבנן… חוץ'
• מסכת סופרים יט,א 'וכן אתה אומר… סעודה'
• תד"ה והוא; רמב"ן ד"ה ופי' פנים חדשות.
• להרחבה – ריטב"א ד"ה אמר ר' יהודה.
• רמב"ם ברכות ב :ט-י; זכיה ומתנה ז: א
• האם במסורת א"י דרשו פנים חדשות? תוספתא כפשוטה למגילה עמ' 1183.