מראי מקומות

א. מקורות יסוד

1. ב. המשנה "והמוציא שם… דיני נפשות", וברש"י ד"ה מוציא שם רע וד"ה דיני נפשות.
2. תוספתא סנהדרין פ"א הל' 2, "וחכמ' אומרים… בעשרים ושלשה" (צוקרמנדל עמ' 415). מהו היחס בין הברייתא ובין המשנה?
3. ח. "וכי יש בו… בעוקצי תאנים" (ט:; בשלב ראשון גמ' עם רש"י).

ב. הסוגייה

הסוגייה מורכבת משילוב של עיון בניתוח מח' ר"מ וחכמים יחד עם שזירת מקורות העוסקים במח' על דינים שונים ביחס לחיוב דיני נפשות. אנחנו נמקד את עיוננו בשלב ראשון בנוגע ישירות לניתוח מח' ר"מ וחכמים.

1. עולא ורבה – עמוד על השוני היסודי בין דרכי הפרשנות שלהם. פירושו של מי קרוב יותר לפשט המח' כפי שהיא במשנה?
2. מיתיבי – האם ברייתא זו הייתה מוכרת לעולא ורבה? עמוד על הדינמיקה מאחרי גיבוש עמדת רבא וארי שבחבורה.
3. אביי – לאיזה דיון מהווים דבריו המשך? עמוד על דרך הפרשנות שלו.
4. האמוראים הבאים בסוגייה – רב פפא, רב אשי ורבינא:

• איזה מודל בסיסי של הסבר למשנה הם מאמצים?
• שים לב לסדר הדורות שלהם.
• מיהו בעל האיבעית אימא בט:?

ג. פרשנות הראשונים

1. חכמי צרפת:

• פירוש רש"י לסוגייה.
• תד"ה מוציא שם רע, רבה, מיתיבי, והביא, חוששין (להרחבה – מומלץ לעיין בדברי ר"ת במקור בספר הישר, חלק החידושים, מה' שלזינגר סימן תרנח).

2. צפון אפריקה וספרד:

• פירוש הר"ח לסוגייה.
• רמב"ם הל' סנהדרין פ"ה ה"ג (להרחבה – פירוש המשנה לסנהדרין פ"א מ"א).
• יד רמה ד"ה פיסקא וחכמים אומרים, ואותיבניה לעולא.
• חידושי הר"ן על הסוגייה.

3. נקודות לעיון:

• השיקולים השונים העומדים בשורש גיבוש הפירושים השונים.
• המקרה – מי תובע את מי? דיני נפשות – למי?
• באיזה מקרה נחייב את הבעל במאה כסף?
• אילו חלקים בסוגייה מתפרשים חלק יותר לכל שיטה?
• האם הסוגייה עצמה אחידה ביחס לשאלות הנ"ל.
• איזה פירוש נראה לך החלק ביותר?