מראי מקומות

א. הברייתא בתוספתא

תוספתא קידושין פ"א הל' א-ג. באיזה מדרכי הקידושין מצוינת אמירה?
אמירה בשאר דרכי הקידושין:
- ב. רש"י ד"ה בכסף ובשטר. השוו לרש"י על הרי"ף, א. ברב אלפס ד"ה שטר.
- רמב"ם הל' אישות פ"ג הל', א, ג, ה.
- תוס' רי"ד ו. ד"ה וכן בגירושין.

מקורות תנאיים:
- משנה מעשר שני פ"ד מ"ז.
- תוספתא קידושין פ"ב ה"ו. ראו את הנוסחאות השונות (מצורף).
- תוספתא גיטין פ"ו ה"ח. ראו את הנוסחאות השונות (מצורף).
תלמודים:
- בבלי קידושין ו., "במאי עסקינן… אין הכי נמי". (בשלב זה לא ניכנס לעובי הקורה בעיון בסוגיה המטרימה את הדיון על לשונות הקידושין, אך ודאו ללמוד בבקיאות את הגמרא מ"ת"ר הרי את אשתי").
- ירושלמי מעשר שני פ"ד ה"ז (מצורף מכ"י ליידן).
- להרחבה – על "כתנאי" – רשב"א ד"ה אמר אביי.

ה: "ת"ר כיצד בכסף… וחיישינן מדרבנן".
כי יקח:
- ב:, "דתניא ר"ש אומר מפני… על אבידתו". (להרחבה – רשב"א שם ד"ה מפני מה, ריטב"א ד"ה רבי שמעון).
- ד: הצריכותא של הגמרא, ושם בתד"ה כתב רחמנא.
- קידושין כו., "בשטר כיצד… ונתונה".
- ט., "ת"ר בשטר… בבעל תלה רחמנא", וברמב"ן ד"ה בתך מקודשת לי (להרחבה – רשב"א ד"ה מתקיף לה רבינא, עד "ואקיש כולהו קניות להדדי").
יסוד הספק סביב בנתן הוא ואמרה היא:
- רש"י ד"ה נתן הוא וד"ה ואמרה היא (רשב"א ד"ה הא נתן הוא).
- תוס' רי"ד ד"ה ואי בעית אימא
- רשב"א בד"ה אבל נתן 'וא"ת נתן הוא… סמיך ויהיב'.
- ריטב"א ד"ה ואיבעית אימא.
נתנה היא ואמר הוא (נושא קידושין באדם חשוב יידון בעיקר בסוגיה ז.):
- תד"ה הא נתן.
- רמב"ן ד"ה הא נתן הוא.

קידושין ה:, "אמר שמואל בקידושין… שישלח את עצמו" (ו.).
תנו את הדעת לדמיון בין החלק הראשון של דברי שמואל ובין לשון הברייתא "ת"ר כיצד בכסף".
- מה משמעות הדמיון בין דברי שמואל ובין לשון הברייתא? האם יש בזה בכדי ללמד מה רצה שמואל לחדש?
- רש"י ד"ה הרי את מקודשת. הנוסח שאליו הוא מתנגד מתועד בכ"י וטיקן 111 ובקטע גניזה אוקספורד הבראיקה 10/22.
- מהו הרקע להשמטת ה"לי" על ידי שמואל? שימו לב לתקבולת שערך שמואל בין גירושין ובין קידושין.
- בדין ידים וזיקתו לקידושין, ומה נלמד מזה על תפקיד האמירה בקידושין, נעסוק בלי נדר בהמשך.
להרחבה – קונטרסי שיעורים, שיעור ראשון סעיף ב'.