מראי מקומות

א. השלמות

בהמשך למח' התוס' והריטב"א האם שומר הגוזל את הפיקדון חייב מדין שליחות יד או מדין גזלה, נעיין במקורות נוספים הדנים בעניין:

ראינו בר"ן ששומר השולח יד במקצתה חייב בכולה. עיין ברמב"ם גזלה ואבדה פ"ג הי"ב ובהשגת הראב"ד. נסה לסכם את שיטת הרמב"ם בהבנת שליחות יד. [להרחבה – ריטב"א מד. ד"ה ומהדרינן דשאני הכא (עמ' שסג)].
עיין בחידושי הר"ן מא. ד"ה אימא שהכחישה. מהי הבנת שליחות יד כאן? האם היא מצטרפת לדברי הר"ן בד"ה הקודם?
להרחבה – חידושי הגר"ח על ב"מ סימן נב.

"הא שקלינהו" – רש"י ותוס' ד"ה הא שקלינהו, ריטב"א ד"ה והוינן בה משום (עמ' שמד).
ריטב"א ד"ה והא לא משך (עמ' שמה). מה הדין במשתמש בלי מעשה קניין? עיין בריטב"א מג: ד"ה הטה את החבית (עמ' שסב).
"והא לא חסרה" – לעיל דנו בדיון רש"י, הרמב"ן והר"ן.
"הכחישה" – מה מכחיש? עיין ברש"י ד"ה שהכחישה ובריטב"א ד"ה אימא שהכחישה (עמ' שמו).
ריטב"א ד"ה דייקא נמי (עמ' שמו).