מראי מקומות

א. חמור זה או חמור סתם

1. תוספתא ב"מ פ"ז ה"ז. ראה את המימרה השניה של רשב"ג.
2. השוו את התוספתא ללשון הברייתא המקבילה בבבלי תחלת עט.
3. האם במשנה ניכר חילוק כלשהו בין המקרים?
4. בהמשך, מקורות נוספים בעניין זה.

ב.  הסוגייה

1. עט. "אמר רבה בר רב הונא… מקמי יובל".

2. השווה בין המשנה ובין שתי המימרות בשם רב. מהו היחס ביניהם?

3. שאלת היחס בין רב ובין המשנה העסיק את הראשונים. השאלה המרכזית שהעסיקה אותם היא האם המשנה מדברת על חמור סתם או חמור זה:

• עח. רש"י ד"ה חייב; עט. רש"י ד"ה לא מכלינן קרנא.
• חידושי הרמב"ן עט. ד"ה ומפרקינן.
• חידושי הרשב"א עח. ד"ה אומר לו.

4. הרשב"א הביא בשם הראב"ד דיון סביב שאלת המחייב בחמור סתם להעמיד לו חמור אחר. עיינו היטב בדיון. עמדו על הדמיון בין הדיון ובין הדיון בתחלת הפרק על המחייב של שכירות פועלים.

5. עיינו ברמב"ן עט. ד"ה הא דאמרינן – מהי עמדתו בשאלת המחייב? האם חמור זה מוריד מחויבות או מעמיק?

6. רמב"ם הלכות שכירות פ"ה ה"ב.

7. ירושלמי ב"מ פ"ו ה"ג, י"א ע"א, "מתה או נשברה… חמור אחר".

• עיינו בפירוש הר"ש ליברמן עמ' 165.
• השוו בין הסוגיות בבבלי ובירושלמי.
• מה מעמד חמור זה בירושלמי – מעמיק את החיוב יותר מחמור סתם או מקל?

8. יבש האילן – עיינו בתוספתא ערכין פ"ה ה"א. מהו הקשר הלכה זו שם? כיצד היא מתבארת בסוגייתנו?

9. מומלץ לעיין בכרך הפירושים של פרידמן בדיון על הסוגיא השישית – מכליא קרנא.