מראי מקומות

א. ברכה ראשונה

נקודת המוצא שלנו היא סוגית ו: "אמר אביי המקדש במלוה… דארווח לה זימנא". דברי אביי הם חוליה בשרשרת דיון שהחלה דורות לפניו – ולשם נשים פנינו.

ב. המקדש במלוה – ברייתת התוספתא

1. תוספתא קידושין פ"ג ה"א (מצורף – נוסח התוספתא בכ"י וינה ובכ"י ערפורט).
2. קידושין מז. "אמר רב המקדש במלוה… ברשות בעלים לחזרה איכא בינייהו" (בהמשך יוצע לעיין גם בהמשך הסוגיה, בשלב זה התמקדו בנוסח הברייתא בבבלי ובפרשנותה).
3. הברייתא בירושלמי:
   • ירושלמי קידושין פ"א ה"ב, עמ' 1144 משו' 7.
   • ירושלמי קידושין פ"ב ה"א, עמ' 1162 משו' 33.
4. סכמו לעצמכם:
   • נוסח ופרשנות הברייתא, שיטות התנאים היסודיות בדין מקדש במלוה.
   • להרחבה – תוספתא כפשוטה לקידושין עמ' 939-938.

ג. המקדש במלוה – סוגיות יסוד בתלמודים

1. קידושין מז. – הסוגיה צוינה לעיל.
2. מו. במשנה, ובגמרא, "אהייא אילימא… חוזרים".
3. נט. "לא בא אחר וקידשה… יהבינהו ניהלה" (מו. תד"ה ואפילו בקמייתא).
4. ו: "אמר אביי המקדש במלוה… דארווח לה זימנא".
5. בבא מציעא סב: "אמר אביי מתניתין כדתני רב ספרא… הערמת ריבית".
6. ירושלמי קידושין פ"ב ה"א, עמ' 1162 משו' 24 ואילך.
7. ירושלמי קידושין פ"ב ה"ו, עמ' 1166 משו' 2, "ר' יוחנן…"
8. להרחבה – קידושין בהנאת פעולה:
   • קידושין סג. משנה וגמרא שעליה.
   • תוספתא קידושין פ"ג ה"ב.
   • ירושלמי קידושין פ"ג ה"ו, עמ' 1173 משו' 35.

ד. שאלות לעיון על הסוגיות

1. עמדו על זמנם של האמוראים בסוגיות השונות, וסדרו את הסוגיות בסדר כרונולוגי. בתוך הסוגיות עצמן הבחינו בין דברי אמוראים ובין דברי סתם התלמוד
2. בסוגיה מו: תנו את הדעת למבנה הסוגיה – המונח מקדש במלוה מופיע במפורש בפי רבא. האם זה ברור שנושא זה כבר היה על סדר היום של קודמיו?
3. מהו היחס בין מימרת רב ובין מימרת אביי?
   • ראו ו: רש"י ד"ה אינה מקודשת.
   • השוו לרש"י כתובות עד. ד"ה במלוה.
   • שימו לב לשונה בשתי הסוגיות – בו: התמקדות בהנאת מלוה, ובמז. ההעמדה כתנאי.

ה. הנאת מלוה – ראשונים

נושא מרכזי שהטריד את הראשונים הוא הסבר ההבדל בין מלוה לבין הנאת מלוה:

1. רש"י ד"ה לא צריכא דארווח לה זמן.
2. שיטת ר"ת בתד"ה דארווח (עמדו על עצם שיטתו בהבנת החילוק בלי להסתבך בדיני ריבית).
3. פירוש הר"ח (נדפס בסוף אוצר הגאונים).
4. רי"ף (ב: ברב אלפס) "אמר אביי… מלוה להוצאה ניתנה" (האם הרי"ף כרש"י? לכשתעיינו בשאר הראשונים, שימו לב איך הם הבינו את הרי"ף).
5. הסבר הר"י מיגאש בפירוש רבנו חננאל בן שמואל (מובא להלן)).
6. רמב"ם וראב"ד בהלכות אישות פ"ה הל' יג, טו.
7. רשב"א ד"ה אמר אביי.
8. תוס' רי"ד ד"ה לא צריכא.

ו. הקונה במלוה – ההשוואה בין קניין כסף וקידושי כסף

1. עיינו בדיון הגמרא מז. על מכר – מה משמע מכאן, האם ניתן לקנות במלוה למ"ד מלוה להוצאה ניתנה?
2. רמב"ם הלכות מכירה פ"ז ה"ד ובהשגת הראב"ד.
3. מז. תוס' ר"י הזקן "במכר קנה… שהן בעין".
4. כדי להבהיר את העניין נעמוד על האופי היסודי של קניין כסף:
   • עיינו בשו"ע חו"מ סימן ק"צ ס"א ובסמ"ע ס"ק א' ובט"ז ס"ק א'. מהי המחלוקת היסודית בין הסמ"ע והט"ז בהבנת אופי קניין כסף? שימו לב להזכרת קידושין בדבריהם.
   • האם יש למח' זו נגיעה לשאלה האם ניתן לקנות במלוה?
   • עיינו ב"מ מז: "אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות… משיכה מפורשת מן התורה" – עמדו על הביטוי 'מעות' בדברי ר' יוחנן לעומת הביטוי 'כסף'. מהו ההבדל בין המונחים?
   • עיינו שוב ברמב"ם הלכות מכירה פ"ז ה"ד. עמדו על דיוק לשונו 'לפיכך'. מהם שני השלבים בהלכה זו? מדוע הדין היסודי שניתן לקנות במלוה נאמר במטלטלין ו'מועבר' לקרקע רק בשלב שני? מדוע הדין שניתן לקנות קרקע במלוה מובא בפ"ז הדן בקנייני מטלטלין ולא בפ"א הדן בקנייני קרקע?
   • עיינו שוב במיוחס לר"י הזקן במז. "במכר קנה… שהן בעין". היאך הוא מיישב את פסק הרמב"ם שחילק בין מקדש במלוה ובין הקונה במלוה עם הסוגיה שהשוותה ביניהם?
5. מה משמעות הדיון הנ"ל ביחס לשאלה החוזרת ונדונה בבית המדרש באשר ליחס בין קניין כסף וקידושי כסף?

 ז. להרחבה

1. אגרות הגרי"ד הלוי הלכות מכירה ה, ד, עמ' רמ ד"ה והנה ההלכה.
2. מפי השמועה בשם סבי מו"ר הרב זצ"ל 'שיטת הרמב"ם בדין מעות קונות', מסורה ב', עמ' מו-מט.
3. שיעורי הגרי"ד על קידושין עמ' עה-פד.
4. מרומי שדה קידושין ו: ד"ה פירש"י (מובא להלן).
5. קונטרסי שיעורים לקידושין שיעור ז', 'המקדש במלוה אינה מקודשת'.
6. שמא יהודה פרידמן, 'קידושין במלוה', סיני עו (תשל"ה), עמ' מז-עו.
7. דוד גליקסברג, 'קידושין במלוה – הצעה חדשה', דיני ישראל יט (תשנ"ז-תשנ"ח), עמ' קיג-קלז.