פלגא ניזקא קנסא או ממונא?

1. הסוגיה טו.-טו:, ובסוגיה המקבילה בכתובות מא..
   • לצד מי נוטות הראיות שהגמרא מביאה? מהו, אפוא, הסבר הרקע לגיבוש השיטה החולקת?
   • מהן הנפקותות העולות בסוגיה בין החולקים?
2. לאו בחזקת שימור קיימי – רש"י כתובות מא. ובריטב"א שם ד"ה סתם שוורים.
3. רחמנא חס עליה:
   • כתובות מא. תוס' הרא"ש ד"ה ורחמנא הוא דחס עליה.
   • שיטה מקובצת טו. ד"ה פלגא ניזקא ממונא – בשם תלמידי ה"ר ישראל.
4. ה: תד"ה שכן מועדין.
5. היחס בין המחלוקת ובין משונה:
   • טו: תד"ה והשתא,
   • שיטה מקובצת טו: ד"ה וריב"א אומר וד"ה כתוב בתוספות דמקרן לא אתיא.
6. רי"ף, ו. ברב אלפס, "והניזק והמזיק… דממונא הוא", ובחידושי רבנו יהונתן מלוניל ד"ה וזה מפסיד חצי הנזק.
7. היחס לדיוני התנאים על חצי נזק:
   • מה: תד"ה בחזקת שימור, ובחידושי הראב"ד שם ד"ה קסבר ר"מ.
   • לד., ראב"ד (עמ' פא במהדורת אטלס), "ואם ישאל שואל… שותפא הוי".
   • רשב"א לג. ד"ה והראב"ד ז"ל כתב.
   • לג. תד"ה איכא בינייהו, מלג:, "ונראה דאע"ג…".
   • כבר עסקנו בבית המדרש בשיטת הרמב"ם שמכור מזיק מכור ובהסבר בעל קצות החושן סימן ת"ז סק"א.
8. להרחבה:
   • לביאור שיטת הראב"ד על פלגא ניזקא קנסא – שרידי אש, ח"ד, עמ' סב.
   • תנו את הדעת למשמעות המונח קנס. ניתן למצוא דיון בזה במסגרת מאמרו של עמיחי רדזינר, "'קנסות' כתשלומי נזק בספרות התנאים", שנתון המשפט העברי כד, עמ' 357-287.