פרק א' | י, ב

שיעור 23 – חצר משום שליחות או משום יד?

מראי מקומות

  1. י:, "ואמר ריש לקיש משום רבא כהן ברדלא קטנה' עד המשנה יא.
  2. מה המקרה המדויק שר"ל ור"י עוסקים בו? רש"י י: ד"ה קטנה (להרחבה – למה רש"י הגביל למקרה של גט – מהר"י אבוהב בשיטה מקובצת).
  3. הגדירו את ההבדל בין 'משום ידה' ובין 'משום שליחות' – רש"י ד"ה משום ידה וד"ה משום שליחות. ראו גיטין עז., המשנה; שם עז: , 'אמר עולא והוא שעומדת… שלא לדעתה'.
  4. שליחות לדבר עבירה – רש"י ד"ה בר חיובא ותד"ה אין שליח
  5. סוף י: – 'ומי איכא למ"ד חצר…' – רש"י ד"ה תלמוד לומר ונתן; (להרחבה – רמב"ן ד"ה ת"ל ונתן בידה)
  6. יא. – גט מול מציאה – מדוע להבידל ביניהם? רש"י ד"ה ומר סבר; תוספות רי"ד גיטין עח: ד"ה א"ר יוחנן (תפיסה דומה על נתינת גט בקצות החושן ר:ה). השווה את דברי התוס' רי"ד על ד' אמות בגט לריטב"א ב"מ י: ד"ה ור' יוחנן (כבר עסקנו בשיטת הרמב"ן בגיטין עח)
  7. דיון נרחב על חצר משום יד או שליחות בחידושי הגר"ח על הסוגיה; כתבי רבנו חיים הלוי עמ' קיא-קיד – הקטע הכי חשוב הוא עמ' קיב ד"ה ונראה לומר

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 24 – קניין חצר בגט, מציאה ומתנה

פרק א' | יא, א

שיעור 22 – ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום

פרק א' | י, א

שיעור 21 – המגביה מציאה לחבירו # 2: הסבר המחלוקת; האם מציאה מוגדרת 'חב לאחרים'

פרק א' | ט, ב – י, א

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *