מראי מקומות

מאי שלא תהא הודאת פיו…

פתיחה – הגמרא עוברת לדון באפשרות שלולי הק"ו היינו סבורים שרק הודאת פיו תחייב שבועה ולא העדאת עדים על בסיס מימרת רבה. מימרת רבה מובאת בש"ס בחמש סוגיות, אנחנו כבר מעיינים בשנים מהם – סוגית ב"מ וסוגית ב"ק. בשלב ראשוני נעיין בדבר רבה במסגרת סוגיות אלו, ובהמשך השבוע נעבור לעיין בסוגית משיב אבידה. במהלך לימוד פרשנות הראשונים לסוגיה, עקבו אחרי פירושם לשלבים השונים של דברי רבה ואחרי פירושם לטיעון הסוגיה שעל בסיס דברי רבה היינו מחייבים שבועה רק במודה במקצת ולא בהעדאת עדים.

1. ג. "מאי שלא תהא… קמ"ל" (ג: 6 שורות מלמעלה).
2. מומלץ לעיין באמצעות מנוע חיפוש במקומות השונים בש"ס בהם מופיע הביטוי "מפני מה אמרה תורה".
3. פירוש רש"י:
   • רש"י מעלה עניין מיגו דחשיד אממונא – עיינו ה: "וכי מאחר שזה תפוס ועומד… בפקדון פסול לעדות"; ו. "אלא לא אמרינן… ליתיה בחזרה", ובהסברו של רש"י לדברי אביי.
   •  השוו לפירוש רש"י בב"ק קז., שימו לב שבסוגיות השונות הוא מפרש חלקים שונים של מימרת רבה.
4. תוספות על הסוגיה:
   • ג. תד"ה מפני מה (דבריהם על מעיז בבנו יובנו לאחר שנעיין בסוגיות של משיב אבידה);
   • ג: תד"ה בכוליה בעי דלודיה ליה;
   • תד"ה אבל העדאת עדים, עד "מפיו ועד אחד".
   • להרחבה – ג. תוס' רא"ש ד"ה מפני מה, בסוף דבריו "ועי"ל דמודה במקצת וכו'".
5. רמב"ן על הסוגיה ד"ה מפני מה אמרה תורה, ד"ה בכוליה בעי דלודי ליה וד"ה אבל עדים.
6. ריטב"א החדשים על הסוגיה, בעיקר ג: ד"ה ומהדרינן שאין זו העזה וד"ה אבל העדאת עדים (מתמקד בתירוץ הקושיות על רש"י).