מראי מקומות

א. הסוגייה

1. עיינו בתלמוד ירושלמי מסכת כלאים פרק ט דף לב עמוד ב, "תלת עשרה… ונכפלו לו שניו" (העתק של הסוגייה מצוי בדפים של אגדת השוכר את הפועלים שחולקו).
2. מהו הציר המרכזי עליו נערך הקובץ בירושלמי?
3. השוו את הקובץ שבבבלי לזה שבירושלמי. עמדו על השווה ועל השונה בין שני הקבצים. מהו הציר עליו בנוי הקובץ בבבלי? האם יש קשר בין יחידה זו בבבלי ובין היחידה הקודמת העוסקת בסיפורי רבי אלעזר ברבי שמעון?
4. על כל הנ"ל דיון במאמרו של פרידמן על האגדה ההיסטורית.

ב. תלמוד תורה

1. ב"מ פה. "אמר ר' פרנך… נעשה חופשי לעוה"ב".

2. שוב אין תורה פוסקת מזרעו:

• עיינו במשנה אבות פ"ב מי"ב ובפירושו של ר' חיים מוולוז'ין למשנה זו ברוח חיים.
• עיינו בספר חסידים אות קנו.

3. תעניות ר' זירא – על תורת א"י ובבל, ראו:

• תשובות הרמב"ם סימן תל"ז
• שו"ת ספר הישר לר"ת סימן מח

4. ברכת התורה:

• פה: רש"י ד"ה שלא ברכו בתורה תחילה
• ר"ן נדרים פא. ד"ה דבר זה.

6. פה: ריש לקיש הוה מציין… כזאת בישראל".

• • • עמדו על משמעות ציון מערות.
    • יש בסוגייה שני מודלים של ת"ח – הרבצת תורה ופלפול בתורה.

ג. סוף הוראה ועריכת התלמוד

1. פה: "הוה קא מצטער… לאחריתם".
2. סיכום תמציתי של הפירושים לסוף הוראה אצל ש"ז הבלין, במאמרו "על החתימה הספרותית", בתוך: מחקרים בספרות התלמודית, עמ' 161 הערה 57 (להרחבה – ח' אלבק, "סוף ההוראה", בתוך: סיני ספר היובל, עמ' נז-עט).
3. פו. רש"י ד"ה סוף הוראה מציג תפיסה אחת ביחס לדרך עריכת התלמוד. רב שרירא באגרתו מציג תפיסה אחרת. לליבון הנושא, עיינו: במאמרו של ד' רוזנטל "על עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד", מחקרי תלמוד א'.