אלו נאמרין בלשון הקודש

א. העקרונות הקובעים את הרשימות

בשיעורים הקודמים עסקנו בהבנת העקרונות הקובעים מה נאמר בלשון הקודש ומה נאמר בכל לשון. נפתח את הלימוד בהשלמת הנושא בהתבוננות בנקודות הבאות:

לג. תד"ה שבועת העדות.
נתבונן ברשימת הדרשות של הדברים הנאמרים בכל לשון ונשים לב שרבים מה חוזרים לברכת הלויים בהר גריזים והר עיבל. מהו המקור לכך שהם נאמרו בלשון הקודש? ראו את הגמרא לג. "ולוים גופיהו… הקודש".
השלמה חשובה תהיה מדיון הראשונים אודות אמירה שלא נזכרת ברשימה, שכן הדיון מלמד על הבנת העקרונות הקובעים מה נאמר בלשון הקודש – שבועת הדיינים. מקורות עיקריים:
- עיינו בגמרא שבועות לח: וברש"י, רי"ף ור"י מיגאש המצורפים.
- רמב"ם הלכות שבועות פי"א הל' ח, יב, יד.
- ראו את הביקורת על הר"י מיגאש בחידושי הרמב"ן. עמדו על ההבדל בין הביקורת של הרמב"ן לזו של הרמב"ם.
- עיינו בפרשני הרמב"ם המצורפים – רדב"ז, כסף משנה ולחם משנה. מומלץ לעיין גם בתשובת הרדב"ז.
- תוספתא כפשוטה עמ' 676.
השלימו את הדיון בעיון במקורות שניתנו בדף 1 אודות מה מקדש את לשון הקודש ומה מייחדה משאר הלשונות.

באותם חלקי הרשימה שיש להם טקסט, האם כאשר נאמר בכל לשון, יש צורך לשמר את הטקסט?
- עיינו ברכות מ:, "בנימין רעיא… קא משמע לן".
- רמב"ם הלכות קריאת שמע פ"ב ה"י ובהשגת הראב"ד.
האם יש צורך להבין את הלשון בה אומרים?
- מגילה יז. במשנה בתחילת הפרק, ובגמרא שם יח. "קראה תרגום… ופרסומי ניסא".
- ברכות מה: בתוך תד"ה שאני התם, "ונשים צריך עיון… מאי ניהו".
- סוטה לב. תד"ה אלו ותד"ה קרית שמע. מהו הסבר החילוק של התוספות?
- שולחן ערוך אורח חיים ס"ב, ב, ובמ"א ס"ק א', ובמ"ב ס"ק ג, ובביאור הלכה ד"ה יכול לקרותה בכל לשון.
תפילה בכל לשון:
- הסוגיה לג. "תפלה… שבעים לשון".
- תיאור התפתחות התפילה בהלכות תפילה פ"א ה"ד.
- רמב"ם בפירוש המשנה לסוטה פ"ז מ"א.
- שו"ע או"ח ק"א, ד, ובמ"ב ובביאור הלכה.
- שו"ת חתם סופר ח"ו – ליקוטים סימן פד.
- שו"ת שרידי אש ח"א סימן ט.