מראי מקומות

א. פתיחה

בלימוד הבוקר נשלים את העיון בהסברי הראשונים לשיבוץ משנתנו במסגרת מסכת נזיקין (הפניות בדף 1) ונעסוק ברקע המקראי למשנה ולדין יחלוקו (מקורות בדף 2).

משם נמשיך להתחיל את העיון בסוגית הפתיחה של המסכת. הסוגיה נמשכת עד ג. ויש בה שתי חטיבות – חטיבת פרשנות המשנה וחטיבת "לימא מתניתין דלא…". אנחנו נתחיל בלימוד ראשוני של החטיבה הראשונה (בלי מיצוי מוחלט שלה), נעבור ללימוד החטיבה השניה, ואז נכרוך את הכל יחד.

ב. סוגית פתיחה – חטיבת פרשנות המשנה

1. ב. "למה לי למתנא…בעל כורחיה", למדו גמרא עם רש"י.
2. "אי תנא אני מצאתיה הוא אמינא מאי מצאתיה ראיתיה" – מהו הבסיס להו"א זו?
3. רבנאי:
   • ספרי דברים פיסקא רכב
   • ב"ק קיג:, "דאמר רב חמא בר גוריא… דאתא לידיה משמע".
4. קניין על ידי ראיה:
   • ב. רש"י ד"ה בעלמא דקתני מצאתיה.
   • תד"ה בראיה בעלמא קנה ותד"ה דבראיה בעלמא.
   • רמב"ן ד"ה הוי אמינא בראיה
   • ריטב"א ד"ה הוא אמינא.
   • תוס' רי"ד ד"ה דבראיה בעלמא.
5. תד"ה והא זה וזה – מה משמעות ההערה שלהם? מה נראה לך הפרשנות הפשוטה של המשנה? (להרחבה – תפארת ישראל, בועז ס"ק א' ההערה בשם ר' מנשה איליער).
6. הצריכותא בין מציאה ובין מו"מ:
   • מה משמע מכאן באשר לנסיבות בהן יחלוקו בשבועה?
   • ב. רש"י ד"ה במקח וממכר.
   • ב: תד"ה אי תנא מציאה.
   • ב. ריטב"א ד"ה רישא במציאה.
7. "וליחזי זוזי ממאן נקיט" – שורות אלו זכו לדיון ענף בראשונים המסתעף למחלוקת בדין עד המסייע לפטור משבועה. בלי נדר, נעסוק בנושא בנפרד, ובשלב זה נסתפק בעיון ראשוני:
   • רש"י ד"ה ולחזי וד"ה לא צריכא.
   • תד"ה ולחזי.
   • רי"ף, א. ברב אלפס, "למה לי למיתנא… כשאר עדיות דעלמא" (סוף א:).
   • מאה שערים לבעל העיטור (צ. בפי הרב אלפס, נדפס אחרי המרדכי), ס"ק יב.

תקציר השיעור

• סוגיית הפתיחה – עיון בחטיבה הראשונה
• פרשנות המקרה במשנה 'זה אומר וזה אומר'
• קניין מציאה על ידי ראייה