פרק ד' | כט, ב

שיעור 3 – ראש השנה שחל בשבת במשנה ובספרא

נקודות עיקריות

  • ראש השנה שחל בשבת במשנה ובספרא
  • קיום תקיעה במקדש לפני ד'
  • תקיעת שופר – קיום יחיד או קיום ציבור

מראי מקומות

ראש השנה שחל בשבת

א. פתיחה

אנחנו מתחילים בלימוד המשנה הראשונה בפרק רביעי העוסקת בתקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת. הנושא מתייחס לדין ראש השנה בשבת בכמה תקופות ומסתעף למערכת רחבה של נושאים. בכדי ללמוד בצורה בהירה, אני מציע ללמוד קודם את ההלכה היסודית הנוגעת לזמן הבית, ובשלב שני נעבור לתקופות שלאחר החורבן. ברור שלימוד החוליות המאוחרות יקרין על הבנת החוליות הראשונות, והבנה מליאה של הנושא יהיה רק בסיום לימוד הסוגיה כולה.

ב. מקורות תנאיים

  1. משנה ראש השנה פ"ד משנה א-ד.
    • עימדו על השלבים השונים המתוארים במשנה ביחס לשופר בשבת. האם השלבים המאוחרים של תקנת ריב"ז מקרינים על הבנת השלב הקדום?
    • משניות ג-ד. אני מציע לבדוק לא רק את תקנת ריב"ז אלא את השלב הראשוני היסודי בלולב וקידוש החודש. האם ייתכן והם מקרינים הסבר על השלב הראשוני היסודי של שופר בשבת?
  2. תורת כהנים בהר, פרשה ב' הלכה ה'.
    • להרחבה – ראו גם שם, פרשה ב'.
    • (להרחבה – רמב"ן על התורה, ויקרא כ"ה, ט).
  3. תוספתא ראש השנה פ"ב הל ח', ט"ז.
  4. תוספתא יום טוב פ"א הל' ו-ז.
  5. עיינו בברייתות המופיעות בבבלי ל. (מצורף).
  6. עוד על ייחוד התקיעה במקדש – משנה ר"ה פ"ג מ"ג, ובבבלי ר"ה כז. "רב פפא… בעלמא לא".
  7. תוספתא ר"ה פ"א הל' יא-יב.
  8. מבט רחב יותר על משנתנו בהקשר של מסכת ראש השנה:
    • עיינו בפרקים א'-ב' ועמדו על נקודות השקה בין קידוש החודש ובין משנתנו העוסקת בתקיעת שופר בשבת.
    • עיינו בהמשך פרק ד' וראו את מרכזיות התקיעה בציבור בבית הכנסת. חשבו על היחס בין תקיעה בבית דין ובין תקיעה בית הכנסת.
  9. שאלות לעיון:
    • מה בדיוק נאסר על פי הספרות התנאית בראש השנה שחל בשבת?
    • מה נימוק האיסור? מה משמעות הלשון "דוחין" המצוי בספרא ובתוספתא? האם לא תוקעים מדרבנן או מדאורייתא?
    • הספרא קובע שביובל תוקעים "בכל ארצכם". היכן יש לתקוע בראש השנה?
    • מה יסוד ההבחנה בין מקדש וגבולין?
    • מה משמעות תקיעת שופר מהמקורות הנ"ל?
  10. השוואה ללולב:
    • משנה סוכה פ"ג מי"ג.
    • משנה סוכה פ"ד מ"ד.
    • חשבו על ההשוואה בין שופר ולולב בשבת.

ג. ספרות האמוראים בא"י

  1. ירושלמי ראש השנה פ"ד ה"א, מהדורת אקדמיה עמ' 676.
  2. השוו את האמור בירושלמי למובא במדרשי אגדה א"י:
    • ויקרא רבה פרשה כט ד"ה ר' יוחנן.
    • פסיקתא דרב כהנא ראש השנה פיסקא כג.
  3. שאלות לעיון:
    • מהם ההסברים השונים בירושלמי ובמדרשי האגדה? מה היחס בינם ובין כיווני ההסבר שהעלינו בספרות התנאים?
    • מה משמעות ההסבר של "יום תרועה" מול "זכרון תרועה"?

ד. גזירה דרבה

  1. כט: , "מנא הני מילי… והיינו טעמא דמגילה".
  2. גזירה דרבה בלולב ובשופר:
    • לולב – סוכה מב: המשנה, ובגמרא שעליה, עד "והיינו טעמא דמגילה" (עדיף עד "שמע מינה"). ראו את נוסח כ" תימני (מצורף)
    • מגילה – מגילה ד:, "דכולי עלמא מיהא… במקרא מגילה". (נוסח כ"י תימני מצורף).
  3. הסברי הירושלמי ללולב ושופר:
    • לולב – ירושלמי סוכה פ"ג הי"ג, עמ' 648.
    • מגילה – ירושלמי מגילה פ"ג ה"ד, עמ' 765, "רב נחמן בר יעקב… ולמעלן".
  4. האם הבבלי מכיר הסברים אלטרנטיוויים לגזירה דרבה?
    • עיינו בסוגיות הנ"ל בר"ה ובמגילה, ובסוכה מג. "דאיתיה מן התורה… דברי ר' אליעזר".

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 16 – שווה היובל לראש השנה לתקיעות ולברכות

פרק ד' | לד, א

שיעור 15 – תקיעה תרועה ותקיעה בספרא ובספרי ובסוגיות בבלי וירושלמי

פרק ד' | לד, א

שיעור 14 – תרועות החודש השביעי – תקיעות ראש השנה ושופר של יובל

פרק ד' | לד, א

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *