מראי מקומות

א. הסוגיות

כתובות ב: "אמר רבא ולענין גיטין אינו כן… הוא דאפסיד אנפשיה" (ג. למטה).
גיטין ל. "ההוא דאמר אי לא אתינא… אין אונס בגיטין".
גיטין לד. "גידול בר רעילאי… בגיטא מילתא היא", ובהמשך "ואמר אביי מנא אמינא לה (השני)… והלכתא כנחמני (לד:).
נדרים כז. המשנה, ובגמרא שעליה עד "מיגלי אונסיה" (כז:).
ירושלמי קידושין פ"ג ה"ב, עמ' 1170, "ר' אבהו בשם רבי יוחנן… לידי ממזירות".
[להרחבה – רק אחרי סיום העיון המדוקדק בסוגיות הקודמות – גיטין עג. "ת"ר הרי זה גיטיך… דלא שכיח הוא"]

ב. פתיחה לעיון

מי טובע את המושג 'אונס בגיטין'? האם יש משמעות לשאלה זו בהבנת מהלך הסוגיות?
במהלך לימוד הסוגיות שימו לב לסדר הדורות של הדוברים, לאור איזה מונח מתפרשים המקורות התנאיים ברבדים השונים של הסוגיה, מהי השאלה המהותית העומדת בבסיס הדיון?
האם יש קשר בין פרשנות 'אונס בגיטין' ובין הדיון על הבנת הדיון על פרשנות 'הגיע הזמן' האם מדובר במדיניות קנס או בקביעה האם הזמן הגיע?
חשבו על שתי הלישנות – איזו מהן משתקפת בסוגיות השונות? כיצד נוצרו שתי לישנות, ואיזו נראית לך המקורית?

ג. סוגיית כתובות

ד. סוגיות מקבילות

גיטין ל. – מה השאלה העומדת על הפרק בדברי שמואל? מה פשר דברי רב יוסף בל"ב 'הא פייסה ולא פייסה'?
גיטין לד. – כיצד אביי הבין את היסוד ההלכתי של פסקו של שמואל? מה גרם לשוני בין פרשנותו ובין האמור בסוגייתנו?
נדרים כז. – רבא או רבה? מה יסוד פטור אונס בסוגיה? ר"ן ד"ה ודלמא אונס דמגליא שאני
גיטין עג – כתובות ג. תד"ה איכא דאמרי

ה. ראשונים

שיעור 4 – אונס בגיטין – הסוגיות