שיעור 4 – חילוק שבתות

מראי מקומות

• חזרו לשני הנוסחים במשנה שבת ז:א – האם מופיע צלע על 'היודע עיקר שבת' והאם מופיע במשנה דין 'חייב על כל שבת ושבת'
• ראו את דין חילוק שבתות בספרא ויקרא – דבורא דחובה פרשה א תחילת פרק א אות ו (כבר עיינו שם)
• שבת סט: 'היודע עיקר שבת… טובא שגגות הויין' (ע.) [שים לב שבדיון בסוגיה ע. – במקום 'רב ספרא' מופיע 'רב חסדא'. האם יש קשר בין דברי רב חסדא בכריתות לדבריו בסוגיה הזאת?]
• ירושלמי שבת ז:א 'חברייא אמרין… אין חולקות' – השווה בין דברי ר' אילא בירושלמי ובין 'מנא אמינא לה' של רב חסדא בכריתות טז:.
• כריתות טז. – יז. – היזכרו במחלוקת רבה ורב חסדא האם המנגנון המחלק הוא 'ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק' (רבה) או 'גופין מוחלקין' (רב חסדא). לפני שניגש לעיון בדיון הראשונים אודות טיבם של 'ימים שבינתיים' נעיין בגמרות הבאות – כריתות יז. 'ולרב חסדא… הויין כימים שבינתיים' [עדיף להתחיל מ'בשלמא לרב חסדא']; שבת ע: 'אמר רבא קצר וטחן כגרוגרת… שם טחינה אחת היא'
• רש"י שבת סז: ד"ה חייב על כל שבת ושבת וד"ה היודע שהוא שבת; רש"י כריתות טז. – 'אלא אמרינן… העלמות'… והכי… אי לא'.
• שבת סז: תד"ה כלל גדול; רמב"ן ד"ה מתני' והיודע עיקר שבת; רשב"א ד"ה היודע עיקר שבת; [להרחבה – ריטב"א ד"ה מתני' כלל גדול; פני יהושע שבת סז: ד"ה בתוספות]