שיעור 4 – סוף זמן קריאת שמע של ערבית

סוף זמן קריאת שמע של ערבית – ניתוח שיטות התנאים – האם זמן בו הולכים לשכב (ר' אליעזר ) או זמן בו שוכבים (רבן גמליאל), התחקות אחרי שיטת האמצע של חכמים, בבלי מקשר לרבן גמליאל וירושלמי לר' אליעזר

מראי מקומות

א. מחלוקת התנאים וסוגיות התלמודים
1. משנה ברכות פ"א משניות א-ב (שימו לב במהלך הלימוד לגירסה בדברי רבן גמליאל – 'מותרים' או 'חייבין'? – מוזמנים לעיין בקובץ מצורף – משנה זרעים עם שינויי נוסחאות)
2. משנה יומא פ"א מ"ח.
3.  בבלי ברכות:
א) ד., "חכמים כמאן סבירא להו… קמ"ל דחובה". (להרחבה – אבות דרבי נתן נוסחא א' סוף פרק ב', נוסחא ב' סוף פרק ג')
ב) ח:, "אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג".
ג) ט. "מעשה שבאו בניו… מן העבירה".
5. ירושלמי ברכות:
א) עמ' 4, שו' 45-42 (המשך הסוגיה כבר נלמד).
ב) עמ' 5 שו' 30- עמ' 6 שו' 13 (התמקדו במה שנוגע ישירות לסוגייתנו, בעיקר עמ' 5 שו' 32-30, עמ' 6 שו' 13-9)

ב. ראשונים
1. רש"י:
א) ב. ד"ה עד שיעלה השחר
ב) ג. ד"ה לאו ר' אליעזר היא.
2. רי"ף, ב. ברב אלפס, שורה רחבה ראשונה, "והני כולהו הלכתא… חייב מיתה (מה שנוגע לרשב"י – ראה בהמשך).
3. רמב"ם:
א) הלכות קריאת שמע פ"א ה"ט
ב) פירוש המשנה לברכות פ"א מ"א, "וגם חכמים… אבל הלכה כרבן גמליאל".
ג) תשובת רבי אברהם בן הרמב"ם סימן לה.
4. רא"ה לברכות עמ' א' "ופלוגתייהו בלכתחילה… בגמ'"; שם, עמ' ד' "זה כתב רבינו… עמוד השחר".
5. רשב"א:
א) ב. ד"ה מאימתי קורין
ב) ט. ד"ה  ובני רבן גמליאל
6. תלמידי רבנו יונה, א. ברב אלפס, ד"ה וחכמים וד"ה ויש.
7. להרחבה – שאגת אריה סימן ד'.