מראי מקומות – – עיון במשנה ב"מ פ"ז משניות י"ג-י"ד

א. היחס בין חלקי המשנה

1. עיין במשנה ב"מ פ"ז משנה י"ג-י"ד (=צד.).
2. עמוד על ההקבלה בין משנה ט' ובין משנה י"ג.
3. האם גם מי"ד משובצת כאן באופן אורגני? שים לב שיש מקבילות למשנת מתנה על מה שכתוב בתורה במשנה כתובות פ"ט מ"א ומשנה ב"ב פ"ח מ"ה.
4. להרחבה – בסוגיית הבבלי על אתר יש דיון מי התנא של משנתנו. דיון הסוגייה סובב סביב השאלה האם המשנה נשנתה על ידי תנא אחד או שמא מורכבת ממקורות סותרים.

ב. יחס משנתנו למשניות אחרות העוסקות בתנאי

1. משנתנו עוסקת בדינים שונים של תנאי. עיינו בבקיאות ביחידות הגדולות במשנה העוסקות בדיני תנאי – משנה גיטין פ"ז משניות ג-ט; משנה קידושין פ"ג משניות ב-ו.
2. על שום מה הופרדה משנתנו מאותן משניות והובאה כאן בב"מ? דון בזה תוך התייחסות לשאלה נוספת – האם השימוש במונח תנאי במשנתנו זהה עם השימוש במונח תנאי באותם משניות?
3. על רקע הבחנה זו – שים לב לזיקת הדינים המובאים באותן משניות לסיטואציית התנאי שם, ולזיקת הדינים המובאים במשנתנו לסיטואציית התנאי שבה.
4. האם דיני התנאי הנשנים במשנתנו שייכים אף למקרי התנאי באותן משניות? להרחבה – עיין בבקיאות ברמב"ם הל' אישות פ"ו. למרות השוני, מהו המכנה המשותף?

ג. תנאי שיש מעשה בתחלתו

1.     פירושי ראשונים:

1. עיין בפירוש רש"י על המשנה ד"ה כל תנאי שיש בו מעשה בתחילתו.
2. רקע להבנת פירושו:

• משנה קידושין פ"ג מ"ד.
• גיטין עה. "ת"ר הרי זה… מעכשיו דמי".
• מה היו השיקולים שהנחו את רש"י בעיצוב פירושו?

1. רמב"ם בפירוש המשנה למשנתנו.
2. רמב"ם הלכות אישות פ"ו הל' א-ד, ובהשגת הראב"ד, ובמ"מ להלכה א'.
3. בחון את המחלוקת:

• נסה לעמוד על פרשנות המונח מתוך ניתוח היחס בין חלקי המשנה השונים.
• איזה פירוש משתבץ טוב יותר במערכת דיני תנאי המשתייכים לסוג התנאי של משנה ב"מ?

1. להרחבה – ר' חיים:

• חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם הלכות אישות פ"ו ה"ד.
• שיעורי רבנו חיים הלוי, ב"מ צד..

2.     להרחבה – פרשנות מחקרית:

1. פרשנות זו עוצבה על פי עיון בתוספתא קידושין פ"ג ה"ז.
2. תוספתא כפשוטה לקידושין עמ' 946-947.
3. פירוש הר"ח אלבק למשנה ב"מ פ"ז מי"א, ובהשלמות עמ' 427-428.
4. ברכיהו ליפשיץ, אסמכתא – חיוב וקניין במשפט העברי, עמ' 126-128.