דיוני בעלי הלכה על הבדלי המבטאים בלשון הקודש

דיוני בעלי הלכה על הבדלי מבטאים בלשון הקודש – האם צריל להשתדל להתפלל בהברה שקרובה להברה המקורית? האם ניתן לשנות מהברה של 'בית אב' להברה 'הספרדית' הרווחת בלשון הדיבור?

א. פתיחה

1. נפתח את הלימוד בהשלמת הלכות הדברים הנאמרים בכל לשון, על פי מקורות שניתנו בדף מקורות 2. על המקורות שם אני מוסיף לעיין ברמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ז ובהל' ברכות פ"א ה"ו ובכסף משנה שם, ובביאור הגר"א או"ח סימן סח ד"ה ונכון.
2. נושא שני שיידון בשיעור הוא הדיון על תפילה בכל לשון או דווקא בלשון הקודש. מקורות ניתנו בדף מקורות 2.
3. אני מצרף מקורות לדיוני בעלי ההלכה על הבדלי המבטאים בלשון הקודש. הנושא רחב וניגע בנקודות היסודיות שבו. מפאת ההיקף הרב של החומר, הוא יידון בעיקר בשיעור בשבוע הבא.

ב. התשובות

לא ניתן להביא במסגרת זו את כל שנכתב בנדון. אני מצרף כאן חלקים מהתשובות הבאות:

1. פסק הראי"ה קוק באורח משפט סימן טז.
2. תשובת הרב קוק, מובא בשו"ת דברי חכמים סימן יז.
3. תשובת הרב עוזיאל בדברי חכמים סימן יח.
4. תשובת הרב עוזיאל במשפטי עוזיאל ח"א סימן א'.
5. תשובת הרב קוק לרב עוזיאל, אורח משפט סימן יח.
6. שרידי אש ח"א סימן ו.
7. אגרות משה או"ח ג' סימן כה.
8. מנחת יצחק ח"ג סימן ט'.
9. היכל יצחק או"ח סימן ג.
10. כנ"ל, סימן א.
11. הר צבי או"ח א סימן ד.

ג. שאלות לניתוח

1. מהו הרקע להיוצרות השאלה? מה עמדת הפוסקים לרקע זה – חיובי או שלילי?
2. מהם השיקולים ההלכתיים השונים שעלו במהלך הדיון?
3. מהו יחס הפוסקים כלפי המבטאים השונים?
4. מה משמעות השימוש בהברה דומה בתפילה ובדיבור חולין?
5. לעיון – הרב רצון ערוסי, "חכמי דורנו על הבדלי המבטאים בשפת הקודש", בד"ד 7, עמ' 5-31.